יום ראשון, 24 ביולי 2011

מה עושים בכיכר

מהר מהר לפני שהאנרגיה שוקעת., לפני שהחום יורד, לפני שמיתרי הקול שוכחים את הקריאות המהדהדות, מעשרות אלפי אנשים, צועקים ביחד, מבקשים צדק חברתי, שורקים "בוז" לביבי ושולחים אותו הביתה - עם פנסיה ותנאים מלאים. רק שילך. נקעה נפשו של העם ממנו; או לפחות החלק הזה ממנו.

חברי הכנסת מהשמאל מתביישים לצאת מהבית. מתביישים להגיע למאבק. אמרו להם מאגודת הסטודנטים ששמאל זה רע; זה לא פוטוגני. זה לא נראה טוב בחדשות. אם יגיעו, אז עלולים להגיד עליהם מילים לא יפות. כמו שהם "שמאלנים". זה בגלל ששמאלנים אוהבים ערבים; שונאים את ישראל; ויהרגו את כולנו. 

שמאל זה צדק חברתי. שמאל זה מדינת רווחה. שמאל זה לדאוג לפריפריה, לסבסד פעוטונים לנשים עובדות, להעלות שכר של עובדים סוציאליים ומורים, לחנך לאהבת האדם ולא רק לאהבת ישראל, ביטוח בריאות בר השגה ודיור בר השגה ותחבורה ציבורית בת השגה. שמאל זו מדיניות ופוליטיקה שחברי הכנסת מהשמאל לא מצליחים כבר לקדם. אין להם כוח.

ימין זה שוק חופשי. זה להפריט. זה לדאוג לעשירים, כי הם "יוצרים מקומות עבודה", כי הם מביאים השקעות, ואולי ימשכו את כלכלת המדינה כלפי מעלה בשרוכי מגפייה. כמו שצעקו בהפגנה; זו לא טעות - זו מדיניות. זה לא במקרה שנתניהו היה שר אוצר ואז ראש ממשלה והביא אותנו עד הלום; זה לא במקרה שהפרטה רודפת הפרטה ורק אלו שעומדים בין לבין משלמים יותר ויותר וזוכים בפחות ופחות. זו לא טעות. זו מדיניות.

הנוכחות הכי מרשימה, לצד החולצות הכחולות של הנוער העובד והשומר הצעיר, הייתה של חד"ש. דגלים אדומים, שלטים נוקבים, וקריאות; קריאות. קריאות! צדק חברתי. מדינת רווחה. די לשלטון ההון. הכוח אצל העם. הכוח אצלנו. 

אלו משפטים של השמאל שנאלם דום; איפה הייתה מרצ? איפה היו חברי הכנסת מטעמה, איפה היו חברי המרכז, חברי עיריות, חברי אופוזיציה? מה קרה לנציגי הציבור?

הם מפחדים לבוא. מפחדים שיזרקו עליהם מים, אבל עוד יותר מפחדים שאין להם בוחרים. שבבחירות הבאות הגוש יצטמק עוד יותר. הם רוצים להצטופף במרכז, ליהנות קצת ממצביעי קדימה לשעבר, אולי להצליח לקבל איזו ועדה. העיקר שלא ירביצו להם. הם רואים את האדום בעיניים של ליברמן ויודעים שהמכות עוד יבואו.

לכן צריך להיות בכיכר. שינויים נדחפים על-ידי העם, אבל הם דורשים פוליטיקאים שיבצעו אותם. נציגי ציבור. מחוקקים. ראשי עיריות. חברי ועדות. אנחנו צריכים אופוזיציה. מישהו שיציג חלופה; מישהו שישמע את זעקתנו ויבין שיש מי שרוצה לשמוע את החלופות שיש להם להציע. מישהי להצביע בעדה; לבחור בה. מפלגת שמאל. כזאת אמיתית, כמו שהייתה לנו פעם. לפני שכולם נסעו לאוסלו וחזרו דיפלומטים ושכחו להיות משהו חוץ מזה.

זו הסיבה שאנחנו באים לכיכר; כי לא קיבלנו מה שרצינו. עדיין.
זו רק תחילת המאבק. 
יש עוד דרך ארוכה. אבל בסופה יהיה טוב. 

Grab This Widget

1 comments:

אנונימי אמר/ה...

תודה, לא יכלתי לנסח טוב יותר בעצמי.
הערה קטנונית: בפסקה השלישית, למיטב ידיעתי, צ"ל "תחבורה ציבורית *בת* השגה".

הוסף רשומת תגובה