יום רביעי, 4 בינואר 2012

הדרת נשים אמיתית

"המרכז נגד חרדופוביה" הוא ספאמר ששולח דוא"ל מעניין כאשר הוא חש שיש "שנאת חרדים"[1] משתוללת בתקשורת. הפעם הקודמת שבה קיבלתי מהם ספאם הייתה כאשר הסטודנטים יצאו לרחובות למחות על התמיכה הכלכלית באברכים. הפעם מנסה הספאמר להראות שמי שמסוכן לנשים באמת, הם החילונים. לא החרדים. לצורך כך, הוא מצרף למייל מצגת בנושא הטרדה מינית בתחבורה ציבורית

נקודה מעניינת ראשונה שעלתה מהמצגת הייתה הפער המובהק בין התגובה ההיפותטית להטרדה מינית, והתגובות שהיו הלכה למעשה. נשים העידו שהיו מגיבות בצורה פעילה, לו היו רואות הטרדה מינית או חוות הטרדה מינית, ובמיוחד פונות למשטרה ו/או לנהג האוטובוס או המונית. אבל בקרב משיבות שאכן הוטרדו מינית, הרוב הגדול הגיבו בצורה פאסיבית: התרחקו, שתקו, ירדו מהאוטובוס. אם היינו רוצים להפחית מקרים של הטרדה מינית, זה בוודאי אחד הדברים העיקריים שצריך להתמודד איתם. 

הפער הזה נובע מהיעדר בושה חברתית במקרים של הטרדה מינית שלא נראית מספיק מכוערת, כך שתהיה ברורה וקלה להסביר. אישה צריכה "להוכיח" שהיא חווה הטרדה, כדי שהסביבה תעמוד לצידה, היא צריכה להוכיח חדירה ישירה למרחב הגופני שלה. אכן, רוב הנשים בסקר שמתארות הטרדה מינית היפותטית מתארות אותה כ"שליחת ידיים", בעוד שבמציאות הטרדה מופיעה במגוון צורות, שרק חלק קטן מהן מספיק בולטות ופיזיות כדי להיות "משכנעות" בצורה מיידית. תגובה אקטיבית שמושכת תשומת לב למטריד ולמוטרדת, במקום להניב מבוכה חברתית עבורו ותמיכה בה, תביך אותה יותר. לכן אנחנו רואים שוב ושוב שנשים מוטרדות מעדיפות לשתוק. 

בעוד שלפער הזה הסקר התייחס, היה פער נוסף שנדמה לי קשור לנושא, והסקר לא התייחס אליו. הסקר הראה רמת אמון גבוהה מאוד של נשים בשוטרים ונהגי אוטובוס ומוניות כדמויות סמכות שאפשר לפנות אליהן, בעוד שהלכה למעשה לא פונים לדמויות הללו והן לא מסייעות. גם כאן, אחד הדברים העיקריים שצריך לעשות הוא להכשיר נהגי אוטובוס ומוניות בצורה טובה לפעול במקרים של הטרדה מינית, גם ובעיקר בצורה פרואקטיבית, ולא לחכות לתלונות מנוסעות. 



למה המרכז נגד "חרדופוביה" שולח מצגת ממשלתית על הטרדות מיניות? מכיוון שנעשה קשר הדוק בין הדרת נשים במרחב הציבורי ובין היות נשים יצורים מיניים, אובייקטים במרחב מיני גברי. קשר שהחברה החילונית קפצה עליו בשמחה, כי כך קל לצייר גבר חרדי שיורק על ילדה בת 8 כ"סוטה", ולהתגלגל מצחוק מרבנים שמתגרים מינית כביכול מכל אישה באשר היא אישה, צעירה או מבוגרת, יושבת או עומדת, הולכת לבית ספר או שרה "הבה נגילה". זה קשר שצריך לפרק, אפילו שזה גוזל מאיתנו שלל בדיחות על פדופיליה. זה קשר שמאפשר לחרדי להגיד "החברה החילונית מחפצנת נשים יותר ממני" ולהעמיד פנים שזו תשובה טובה להדרת נשים.

הדרישה שנשים יעלמו מהמרחב הציבורי לא קשורה כלל למין. היא קשורה לכך שחברה סגורה, שבה חלק מהקבוצה מופלה על בסיס קבוע, לא יכולה לחיות בחיכוך עם חברה פתוחה, שבה דה יורה האישה שוות זכויות לגבר[2], בלי זליגה של ערכי חופש לתוך החברה הסגורה. עבור החברה החרדית, נהיה יותר ויותר קשה להצדיק ולהסביר לעצמה ולחבריה, איך יכול להיות שנשים בחברה החילונית הולכות לאוניברסיטה, מנהלות חברות, עומדות בראש עיירות ומדינות, משרתות בצבא, ובאופן כללי מצליחות להחזיק את עצמן, את בני משפחתן ואת ביתן, בלי גבר מעליהן. 

הסיבה שהדרת נשים מקצינה היא שהחברה החרדית מתפשטת, ונהיית חשופה יותר לחברה החילונית. אנשים שואלים שאלות שהתשובה להן כבר אינה מקובלת[3]; והדרת נשים היא תגובת הנגד. עצימת עיניים, ותקווה נואשת שהבעיה תיעלם. אולי אם נמנע מנשים לדבר, נסגור אותן בחדרים ולא ניתן להן לצאת, לא תהיה בעיה. אחרי הכול, בעולם שבו קיימים רק גברים, אכן הדרת נשים אינה בעיה.


כאשר הביקורת נגד החברה החרדית החריפה, המילה "הסתה" התחילה להיזרק לכל מקום. היום, משתמשים במילה "הסתה" במקום להגיד "ביקורת שאני לא מסכים איתה", אבל יש מבחן די פשוט לבדוק האם דברי הביקורת שלך הם "דברי הסתה". האם בדברי הביקורת שלך, יש קריאה משתמעת לאלימות? האמירה "ערבים רוצים להרוג יהודים מלידה" היא דברי הסתה, כי משתמע ממנה קריאה לאלימות. האמירה "מפעל ההתנחלויות הורס את ישראל" היא לא הסתה, כי הפתרון המשתמע לדבר הביקורת הוא פירוק ההתנחלויות, לא אלימות נגד מתנחלים[4].

עבור חילוני שיוצא להפגין נגד הדרת נשים, מדובר בביקורת לגיטימית. הפתרון המשתמע מן האמירה "אסור להפעיל טרור ואלימות נגד נשים שיושבות באוטובוס איפה שהן רוצות" הוא להפסיק להתנהג באלימות כנגד נשים. אבל עבור חרדי, שינוי ערכי של החברה שלו מבחוץ לא יכול לקרות בלי אלימות. כל דבר ביקורת מן החברה החילונית על החברה החרדית הוא בעצם הסתה לאלימות, כי אין שום מנגנון שבו החברה החרדית מטמיעה ביקורת ומשתנה. בכך, לצערי, אני נאלץ להסכים עם המרכז נגד "חרדופוביה". ללא אלימות, כנראה שלא יבוא פתרון לבעיית הדרת הנשים.



1 - כמו הומופוביה, במקום הפירוש המילולי ל"חרדופוביה", היא נתפסת כדחייה מונעת-שנאה, ולא הימנעות מונעת-פחד, כמו קלסטרופוביה או ארכנופוביה. 
2 - בוודאי שהן אינן שוות זכויות הלכה למעשה, ואין להן גישה שקולה לאותם מוקדי הכוח כמו גברים; הם לא מתחילות מאותה נקודת מוצא, ומסלולן קשה יותר למימוש זכויותיהן הפוליטיות. אבל הן לא מודרות מלכתחילה מהשתתפות. 
3 - פעם כדי להצדיק מדוע אישה לא צריכה ללמוד הלכה ולא יכולה לפסוק הלכה היה אפשר פשוט לטעון בלי בעיה שאישה נחותה מגבר ואין לה את אותן היכולות השכליות. היום קשה לי להאמין שיהיה מישהו שיעז לומר את המשפט הזה באופן פומבי, אפילו הרב החרדי הקיצוני ביותר, גם אם בטח יש ביניהם המאמינים בכך. 
4 - את הקשר בין פירוק ההתנחלויות לאלימות עושים המתנחלים, שמאיימים על צה"ל ועל המשטרה באלימות אם יפרקו מאחזים ויפנו התנחלויות. 

Grab This Widget

3 comments:

Standback אמר/ה...

אני מסכים מאוד עם האבחנה שאתה עושה כאן. הכותרת "הדרת נשים" היא משעשעת כאן, כי זה לא באמת קשור לנשים - זו ההתנגשות בין התרבות הכללית לזו החרדית; החרדית לא מסוגלת להכיל שום חיכוך או חדירה של תרבות אחרת לתוכה. התקשורת, מאידך, מחפשת כרגע את החיכוכים האלה ומאירה עליהם בזרקור.

מאידך, הסיפא שלך משעשעת אותי. "קריאה לאלימות" היא קשורה הרבה יותר לטון ולהצעות מוחשיות מאשר לטענות המרודדות, כי "בואו נעשה טרנספר מסודר לערבים" היא תגובה (לא-אלימה) ל"ערבים רוצים להרוג יהודים," ומאידך "בואו נעשה טרור למתנחלים עד שיתחרטו" היא תגובה אפשרית ל"ההתנחלויות הורסות את ישראל."

בצורה דומה, המפגין שאכן מסתפק בכך שחרדים יכבדו נשים שלא ממלאות את מנהגיהם הוא סבבה. אבל לא חסרים הטוקבקיסטים ומלאי-השנאה, שלוקחים ביקורת לגיטימית ומשתמשים בה לנגח ולהלעיז. זה לא גורע מאום מהביקורת, אבל הרבה מהקרקס התקשורתי גולש בעיני גם להסתה.

עמית אמר/ה...

מעניין.
אני לא בטוח שאני מסכים עם הניתוח שלך, בשתי נקודות:
1) הסיבה שאתה מציע לדחיקת הנשים לקרן פינה בחברה החרדית היא מסורת של דיכוי שמנסה להגן על עצמה לנוכח חברה מתירנית יותר בקרבה חיים החרדים. נשאלת השאלה, למה דווקא כאן בארץ? בניו-יורק חסרים ליברלים? ובאנטוורפן אין מגעים בין השכונה החרדית לשאר העיר?
לדעתי כל הרעש סביב הנשים ומקומן הראוי בחברה הוא פשוט ניסיון נוסף (לא בהכרח מודע) להגביה את החומות בין החברה החילונית לחרדית. רוב מוחלט של החרדים נמצאים במגע כזה או אחר עם חילונים (או עם דתיים לאומיים) מדי פעם - בעבודה או בזמן קניות וסידורים. הרדיו, הטלוויזיה והמחשב רק מקרבים את העולם החילוני לחרדי הממוצע. בתוך מצב כזה נוצר דחף חזק להתבדל. כי הרי מה הופך אותך לחרדי יותר מהבן השבאבניק של השכנים? חשוב יותר - על מי רואים שהוא חרדי "באמת"? דחף כזה חייב למצוא ביטוי חיצוני. היחס ההלכתי הבעייתי לנשים הוא אחת הבחירות הקלות ומעוטות המחיר שיכול אדם לבחור כדי להרגיש צדיק.

2) זה מוביל אותי גם לפרשנות המשונה שלך לשימוש ב"הסתה" בציבור החרדי. לענ"ד, אין צורך בכל האקרובטיקה הזו כדי להסביר למה החרדי מרגיש את ההסתה נגדו. הרי מלכתחילה המטרה היא לייצר "אחר" שיהיה מספיק שונה ומספיק עוין כדי לתת כיוון לתחושת ה"אנחנו והם".

Itai Greif אמר/ה...

זיו, מאוד קל להצדיק את הגלישה לאלימות; פשוט צריך להתייחס לפסקה הראשונה שלך: "התרבות החרדית לא מסוגלת להכיל שום חיכוך או חדירה של תרבות אחרת לתוכה". למעשה, בתרבות החרדית אין מנגנון שמאפשר ביקורת חיצונית, או פנימית מצד נשים, על מנהגים והרגלים. רק לגברים חרדים מותר להתבטא. לכן, כל שינוי תרבותי יצטרך לבוא באלימות (תחת הגדרה רחבה של אלימות; במקרה הזה, אלימות היא כל שינוי של המשחק שלא מגיע דרך חוקי המשחק).

שמתי לב שהרבה מהתגובות, גם לביקורת על "תג מחיר", נגעו להתנהגות של התקשורת. אני מוצא שכאשר התגובה לביקורת עוסקת ב*דרך* שבה הובעה הביקורת ולא בביקורת עצמה, כנראה שאין לביקורת תשובה טובה.

עמית - אני מציע לך לקרוא חדשות מהתקופה האחרונה, כמו ניסיונות הצתה ולינץ' בקהילות חרדיות סגורות. גם בארה"ב החברה הסגורה תחת התקפה, וגם שם האלימות גואה.

לגבי האקרובטיקה המילולית: החרדים שקראתי השתמשו במילה "הסתה" במובן "ביקורת שאני לא מסכים איתה" (כמו הימנים והמתנחלים שקראתי בחצי שנה האחרונה מול המחאה החברתית), בעוד שאני רציתי להראות שאין דרך אחרת מלבד אלימות כדי להביא לשינוי בחברה החרדית.

הוסף רשומת תגובה