יום שישי, 1 בנובמבר 2013

זיפים, חלק ראשון

לפני שבועיים נפלה בתיבת הדוא"ל שלי הזמנה. זוהרת בצבעי זהב יוקרתיים ועם רקע כהה ודרמטי, זו הייתה הזמנה לפעילות זוגית (אבל, לגברים בלבד?) שבה נשתה, נאכל, ונהנה מזמן איכות בחברת גברים כמונו. 

בעצם, זו הייתה הזמנה לסקר סכין גילוח. סכין גילוח מצופה בזהב אמיתי, שאי אפשר לרכוש בחנויות, ושוויה מאות שקלים! (כך בטקסט, זה לא אני; טרם הנחתי כפותיי על המוצר המדובר). אחרי שאקבל את סכין הגילוח הזה (ואהנה מזמן איכות בחברת גברים אחרים, שאני בספק שמישהו מהם כמוני) אני צריך לכתוב עליו סכין הגילוח הזה בבלוג שלי, וברשתות חברתיות אחרות, ולפרסם תמונות שלו. 

בדיוק מסוג הדברים שמוציאים התקפות זעם מבת הזוג שלי, שהיא צלמת מקצועית שמקבלת כל מיני הצעות ל"שיתופי פעולה" ו"קידום מכירות", או במילים אחרות, ניסיון להוציא ממנה עבודה מקצועית בחינם.





אלא שמיד אחרי שהפסקתי לצחוק לעצמי מהניסיון לגרום לידית של סכין גילוח מצופה זהב להישמע מרשימה, התחלתי לחשוב: מה בעצם הבעיה בהצעה הזו? אני הרי מפרסם כאן ביקורות על סרטים, ספרי קומיקס, הופעות ליצנים, ובעצם כל דבר שמעורר בי משהו. למה לא סכיני גילוח? 

לא שיש בי משהו שהופך אותי למבקר סכיני גילוח אפקטיבי במיוחד. מאז שהתחלתי להתגלח לא השתמשתי באף סכין אחר מלבד אלו של חברת Gillette, כך שאין לי שום בסיס להשוואה, ואין לי כוונה להתחיל להתגלח יותר מאשר היום. 

אז מה כן?





אולי יש בהצעה הזו ברכה מוסווית. חודש נובמבר מכיל בתוכו שני אירועים חודשיים רלוונטיים, גם NaNoWriMo וגם Movember; איזה חודש מתאים יותר לכתיבה לחוצה, נמהרת, בזבזנית, על שיער פנים?

לכן, החלטתי לקחת לעצמי את ההזמנה הזו בתור... ובכן, הזמנה. הזמנה לכתיבה. להפיק פוסט ביום על שיער פנים. לראות את החודש הזה לא בתור פרסומת ארוכה מאוד לסכיני גילוח, אלא כמסע אישי, בטקסט ובתמונות, בעקבות החוויה של גבר צעיר אחד אחרי משהו שיכול לדבר לכל הגברים. 

והחלטתי לקרוא לפרויקט הזה: זיפים

Grab This Widget

2 comments:

The Fashion Kitty אמר/ה...

תגיד, חייבת לשאול - השתתפת בפרוייקט NaNoWriMo ?

זה נשמע לי מאתגר בטירוף!

-מירי

Itai Greif אמר/ה...

היי מירי,

לא - כל חודש רציתי, ואף חודש לא הצלחתי. תמיד יש לי חוסר זמן...

הוסף רשומת תגובה