יום שני, 17 בפברואר 2014

Now Asok Is Gay, Too

אני זוכר שבפעם הראשונה ששמעתי שג'יי קיי רולינג "הוציאה את דמבלדור מהארון", די התעצבנתי. דמות כל כך דומיננטית באחת מסדרות הספרים הכי מפורסמות בעולם, אם רולינג הייתה חושפת את המיניות של דמבלדור בזמן שהספרים נכתבו ונקראו, ולא לאחר מעשה[1], הייתה יכולה להועיל להרבה מאוד אנשים, ולהוות צעד גדול לכיוון יותר שיוויון ויותר חופש מאלימות ופחד עבור צעירים להט"בים. 

הדעה שלי השתנתה מאוחר יותר כאשר קיבלתי את זה שבניגוד לאנשים אמיתיים, שקיימים כל הזמן, דמויות ספרותיות קיימות במעין מצב קוונטי, סטייל החתול של שרדינגר: עד שרולינג לא נדרשה לשאלה הזו, דמבלדור היה גם סטרייט וגם הומו. רק כאשר היא נאלצה לענות כך או אחרת, היא קיבלה החלטה ספרותית, ופוף!, רטרואקטיבית, דמבלדור תמיד היה גיי. מאוד נוח. זה בגלל שבמציאות ספרותית, אפשר לקבל החלטות כאלו, שרטרואקטיבית ישנו את כל מה שאנחנו רואים את דמבלדור עושה ושומעים את דמבלדור אומר לאורך שישה ספרים[2]


אז במציאות ספרותית, כאשר אתה נדרש לשאלה, אתה מספק תשובה. עד אותו רגע, כל האפשרויות קיימות, אבל רק כאשר אתה מספק תשובה, אתה מעלים את כל האפשרויות האחרות ומשאיר רק את התשובה שלך בתור האמת, תהיה אשר תהיה. אבל מה קורה כאשר אתה מספק תשובה, לא כי אתה נדרש, אלא מתוך מוטיבציה פוליטית? אני מאמין שכאשר רולינג חשבה על דמבלדור, חשה אותו בתור דמות, זה נראה לה הגיוני שהוא יהיה הומוסקסואל. האם דמבלדור היה "פחות" הומוסקסואל אם היינו יודעים בוודאות שרולינג ביצעה את ההחלטה הספרותית הזו לא כי היא הרגישה לה החלטה נכונה, אלא כי היא רצתה לקדם מכירות, או לעורר סערה תקשורתית, או לקדם slash fiction?

השאלה הזו עולה כאשר אנחנו מסתכלים על האיורשת "דילברט" ועל הדמות של אסוק המתלמד הנצחי, באיור הבא:


באופן בוטה וגלוי סקוט אדמס אומר לנו: הפכתי את הדמות שלי, אסוק, להומוסקסואל כאמירה פוליטית על מה שהודו חוקקה. זה לא שכאשר אדמס נדרש לשאלה, הוא פתאום הבין שאסוק הוא גיי. האמירה הזו לא עלתה מתוך התחושה של אדמס מי ומה הוא אסוק. זו החלטה פוליטית, וככזו, האם יש לה פחות תוקף?

כמו שאין מניעה שדמבלדור יהיה הומו כי לאורך הספרים לא ראינו אותו יוצא עם אף אחד ולא שמענו על אף מערכת יחסים שהוא היה בה, כך גם אסוק קיים במציאות א-מינית המתאימה לשוליות הדמות והיותו שק אגרוף נצחי עבור רוב הדמויות האחרות. ההבדל העיקרי, לתחושתי, הוא שאם עובדת היותו של אסוק גיי לא הגיעה מתוך תחושה פנימית, ספרותית, של אדמס שאסוק הוא גיי, אפשרי שהיא תבוא בניגוד לדברים שאחרים שלמדנו על אסוק בעבר. בנוסף, אם דמבלדור יצא מהארון ושום דבר כבר לא ישנה את המיניות שלו, לגבי אסוק, עמדה פוליטית אחרת יכולה לשנות את המיניות שלו בעתיד, כפי שהיא שינתה את המיניות שלו עכשיו. 


זה מצחיק, אבל אנחנו מתייחסים לעובדות ספרותיות כאילו הן עובדות אמיתיות, בעוד שברור לנו שהן שרירותיות ונתונות להחלטתו הבלעדית של הסופר. אם אדם שאנחנו מכירים או הומוסקסואל או לא, מדובר בתוצר של הרבה מאוד גורמים שונים, ונדמה כעובדה לא מעורערת[3]. אבל במקרה של דמות ספרותית, אפילו שאנחנו יודעים שמדובר בהחלטה שרירותית, זה אמור להרגיש לנו מציאותי ולא מעורער באותה מידה. לדעתי, זה מצביע על המקום שבו אנחנו רוצים שסיפורים יעמדו עבורנו. שירגישו יציבים ולא מעורערים כמו המציאות. 



1 - היא חשפה את העובדה הזו עשר שנים אחרי שהספר הראשון יצא לאור.
2 - ספוילר!
3 - לפחות עבור אלו מאיתנו שחושבים שזו עובדה לא מעורערת. גם על זה בעצם אפשר להתווכח...

Grab This Widget

5 comments:

אנונימי אמר/ה...

אגב, לפי איך שרולינג מתארת את זה היא תמיד ידעה שהוא הומוסקסואל. זאת לא החלטה שהתקבלה באותו הרגע. ראה התשובה המלאה שלה כאן:
http://www.the-leaky-cauldron.org/2007/10/20/j-k-rowling-at-carnegie-hall-reveals-dumbledore-is-gay-neville-marries-hannah-abbott-and-scores-more

Itai Greif אמר/ה...

אני חושב שכל בר דעת יכול לראות התפתחות די ברורה בעולם של פוטר לאורך הספרים, ושני הספרים הראשונים בפירוש לא שייכים לאותו עולם כמו הספר החמישי והילך. אני מאוד בספק שרולינג "תמיד חשבה על דמבלדור כגיי". אני מאמין שהתחושה של הדמות נשארה דומה לאורך העשור שבו נכתבו הספרים, אבל אני לא יודע אם הייתה מודעות למיניות של המבוגרים בספר הראשון, כאשר פוטר היה בן 11, והספר היה בבירור ספר לילדים, כמו כאשר הארי הפך להיות בן-נוער והתחיל להתמזמז עם בחורות.

אבל זה שולי לנקודה העיקרית, שהיא הצורך שלנו להרגיש שדמבלדור, אף שהוא דמות ספרותית ווירטואלית לא מציאותית, אכן "תמיד היה גיי".

עמית אמר/ה...

לשאלה "מה קורה כשהמניע הוא פוליטי?" אני חושב שאפשר לומר שזה לא משנה הרבה - או שהשינוי קיים, או שאיננו (ובמקרה של רולינג, כל עוד הדמות מאפשרת את הפרשנות הזו - השינוי שאתה מדבר עליו מתרחש, לא משנה למה).
אבל, המשכת לכיוון של חיפוש "יציבות", ופה משהו מדגדג לי בקצה האצבעות - הזמניות והאגביות שמוצגת בהפיכת אסוק להומוסקסואל נכונה כמעט לכל דמות בקומיקס ולכל תכונה שתבחר. עם קצת מאמץ, אפשר לדמיין את wally נמרץ ונלהב לגבי משהו, את PHB מכריז על עצמו כבודהיסט או השד יודע מה - דילברט (איור הרשת, לא הדמות) מכיל מעט מאוד אמירות עמוקות לגבי הדמויות בו והרבה מאוד אמירות רגעיות, מופנות לסביבה.

בעצם, לאן אני חותר - אני חושב שאתה מפרש לא נכון את האמירה של סקוט אדאמס: הוא לא הופך את אסוק לגיי כדי להביע עמדה, הוא מביע עמדה ועל הדרך דוחף בדיחה על חשבון אסוק. אין פה הבנה, או נסיון הבנה של מה זה "להיות גיי", יש פה מתלמד עם אישיות של שטיח ומשהו שבצה"ל היו מכנים "פעירות". דוגברט אמר שהוא גיי, ולכן עד השטאנץ הבא, הוא יחזור על האמירה הזו.

האם יכול להיות שהצרימה מגיעה כי אתה לא רגיל למצוא בדילברט נושאים שאתה מוצא כחשובים?

אנונימי אמר/ה...

כשאני קראתי את ההיסטוריה עם גרינוולד התבאסתי שהם בבירור זוג אבל לא אומרים את זה, הרגשתי שזה קוויר-בייטינג. אני שמח שלפחות רטרואקטיבית זה כן די הוכרז רשמית.

Itai Greif אמר/ה...

עמית, אני לא בטוח שאני מסכים איתך.

קודם כל כי סקוט אדמס עצמו כותב די הרבה על נושאים "רציניים" או "חשובים", לדוגמה רסיסים של אלוהים (http://goo.gl/qYQgU), ובשני הספרים שלו הוא משלב נושאים שהוא מתייחס אליהם ברצינות: ב-Dilbert Future הוא כותב פרק על כך שלדעתו יפריכו את תיאוריית כוח הכבידה בחמישים השנים הקרובות, וב-Dilbert Principle הוא מתאר דרך חלופית לניהול עסקים, שבה המטרה של העובדים היא ללכת הביתה בחמש אחה"צ. בשני המקרים, המטרה שלו היא להשתמש בפלטפורמה שניתנה לו כהומוריסט להגיד משהו רציני שהוא מאמין בו. אז לא, אני לא חושב שזה בגלל שקשה לי לקבל מדילברט אמירות על נושאים חשובים, כי זה קרה בעבר.

אני לא חושב שזמניות ואגביות זה משהו שאפשר למצוא בדילברט לגבי דמויות אחרות, למעשה, Asok הוא כנראה הדמות היחידה באיורשת הזה שלא קיבלה אפיון מאוד מהודק, ואני חושב שלגבי כל הדמויות האנושיות האחרות (אם לא מתייחסים לטרולים, לדינוזאור ולחיות השונות) אתה יכול למצוא התייחסות למיניות שלהם ולמערכות היחסים הרומנטיות שלהם, מלבד אולי הבוס וואלי.

הוסף רשומת תגובה