יום ראשון, 28 בדצמבר 2014

אל תדברי איתי על אלוהים

קיבלתי קישור מחברה שלי, להרצאה של ריצ'רד דוקינס, והיא כתבה לי: "ייתכן שמאוד תהנה מזה". זו הייתה הקדמה מוזרה, עבורי, כי בגדול אני די נרתע מדוקינס או מהיצ'ינס, או מכל אחד אחר שתופס תנועה רעיונית שחברים בה מיליארדי אנשים ואומר שהיא רוע טהור וצריך להפטר ממנה. אני לא חושב שזה נכון. היה זה הומניסט נדיר, קורט וונגוט ג'וניור שאמר, שלו עצמו אין אמונה באלוהים, אבל הוא שמח שיש אותה לאנשים מסוימים. יש אנשים שעבורם האמונה באלוהים, ובוודאי האמונה באלוהים ספציפיים ובהלכות ספציפיות, היא מנוע לעשיית טוב ולהפצת טוב לאנשים אחרים. זה מצוין.

בכל זאת, זה לא מפתיע אותי שאותה חברה שלחה לי את הקישור הזה, זה הגיוני, אני מניח, אם מסתכלים על החיים שלי ועל ההרגלים שלי, על העמדות הפוליטיות שלי, שאהיה "אתאיסט", שאסכים עם דוקינס ודומיו, שארצה לשמוע מהם ולקדם את דבריהם לאחרים. אבל, כמו שקורה מפעם לפעם, אני מוצא שתיבה אחת לא מחזיקה בתוכה את כל מה שאני חושב ומאמין בו. למשל, אני חושב שבישראל, יהודי לא יכול להיות אתאיסט, ובכל מקרה לא הייתי מגדיר עצמי כאתאיסט.

אבל יותר מזה, אני משתדל לא להשקיע כל כך הרבה אנרגיה במאבק באמונות הדתיות של אנשים, וזה מעניין שיש אנשים שעבורם, זה מאבק רעיוני שהם חייבים להשתתף בו ולנצח בו. זה חבל כי לפעמים, תורות מדעיות תמימות שלא עשו שום דבר לאף אחד, מגויסות לצד זה או אחר של המאבק; אני חושב שלהגיד שאבולוציה "מפריכה את אלוהים" זה מגוחך באותה מידה שספר שמנסה לשכנע אותי שגולגלות עתיקות הן בעצם נוודים מונגולים שלגמרי במקרה הגיעו לגרמניה הוא מגוחך. 

תורת האבולוציה לא מפריכה את אלוהים; הגיאולוגיה והשכל הישר עשו את זה קודם. או, אם להיות יותר מדויקים, הרעיון שכדור הארץ צעיר יותר מ-6,000 שנה הוא רעיון טיפשי, ולהחזיק בו ברצינות שקול, בעיניי, לאמירה שאתה יכול לעוף אם תקפוץ מראש בניין גבוה ותנפנף בידיים נורא, נורא חזק. אני יכול להבין מאיפה הרעיון הגיע, אבל לא איך מישהו מעל גיל 4 עדיין חושב שהוא נכון.

אבל האמירה "כדור הארץ צעיר מ-6,000 שנה" אינה שקולה לאמירה "אלוהים קיים", או אפילו, "אלוהים שלי קיים ומצווה עליי לשים תפילין ולאכול כשר". יש חלקים בתורה שהפירוש המילולי שלהם בפירוש לא נכון (כל ספר בראשית), ויש חלקים בתנ"ך שהם מאוד מאוד לא סבירים (יציאת מצרים, כיבוש הארץ, ממלכת דוד) - כל זה הוא בעיניי קישוט למה שחשוב באמת, והוא מה אנשים עושים.

מכיוון שאני לא מאמין שיהוה הוא "אמיתי", ואני משוכנע שמעמד הר סיני הוא סיפור ולא היסטוריה, המשפט "עקרונות המוסר שלי הגיעו מאלוהים" לא מהווה, עבורי, משפט חזק יותר מאשר המשפט "עקרונות המוסר שלי הגיעו מאימא שלי" או "עקרונות המוסר שלי הגיעו מזן ואמנות אחזקת האופנוע". לא, מה שמעניין אותי הוא: מה הם העקרונות הללו? זה מה שאני רוצה לשמוע. בעיניי, אין לעקרונות שלך יותר תוקף בגלל שאתה מאמין שהם באים מאלוהים; זו האמונה שלך. נראה שדוקינס מנסה לקדם את המחשבה שלעקרונות שלך יש פחות תוקף בגלל שהם עקרונות דתיים, ואני לא מאמין בזה.

לכן בעיניי דוקינס בעצם פוגע בעמדה שלי. הוא גורם לעמדה שלי להשמע כמו שנאת-דת עם קצף בפה, וזה חבל. הדתות הגדולות, ובוודאי היהדות האורתודוכסית בישראל, מקדמות ערכים רעים מאוד. אם מישהו אומר "אסור לנשים להיות בעמדת שלטון" אז הוא מבטא ערך מחורבן, ואם הוא מתחבא מאחורי המשפט "זה מה שיהוה אמר למשה בהר סיני" אז הוא גם פחדן. זה המקום שבו אנחנו צריכים לפגוש אנשים דתיים ולאתגר אותם: להציף את הערכים השליליים שהם מקדמים, ולהתעמת איתם כדי שיחליפו אותם בערכים חיוביים, של אהבת אדם, של צדק חברתי, של סובלנות לאחר. על זה אנחנו צריכים לדבר.

כי אם אתם לא מאמינים באלוהים, למי אכפת שמישהו אחר חושב שהוא קיים?

Grab This Widget

0 comments:

הוסף רשומת תגובה