ידיד הבלוג שלח לי שיעורי בית, והפעם בניגוד לבדרך כלל, עשיתי אותם. מדובר במאמר "איים בזרם", שכתבו מיכל זאבי ודפנה הקר שהוא סיכום של ראיונות עם אחד-עשר גברים, גברים פמיניסטים או גברים פרו-פמיניזם (יענו בתכלס פמיניסטים אבל לא מזדהים ככה) על כיצד נכנסו לתחום האקטיביזם הפמיניסטי, ועל האתגרים שפגשו אותם שם.
(הערה מקדימה: פוסט זה הוא חלק מסדרת שלושים ימים של פמיניזם, סדרה שתלווה אותנו לכל אורך חודש נובמבר. לחיצה על הקישור או על התגית "שלושים" תוביל לאוסף כל הפוסטים השייכים לסדרה)
אומרים לנו שמתחילה מהפיכה. גברים חזקים, גברים מקושרים, גברים שרואים בעצמם, ואולי גם אחרים ראו בהם, בלתי-מנוצחים, נחשפים כמטרידים ותוקפים, והגאות החברתית עולה נגדם. כן, יש עדיין אנשים שמתקיפים את המתלוננות, שמחפשים להכפיש את שמן, ששואלים "למה עכשיו?" או מנסים למצוא תירוצים; אבל אפשר להרגיש את הרוח משתנה באוויר. בשנים הקרובות, יש אומרים, יהיה בלגן כאשר הגבולות החברתיים מצוירים מחדש, אבל בסוף, אחרי שנתיים או חמש או עשר, נשים יוכלו ליהנות ממקומות עבודה, ממרחבים ציבוריים, בטוחים יותר ונעימים יותר.
זה מצוין.
על כן, זו הזדמנות מצוינת לדבר על זה שהטרדות מיניות, ואפילו התקפה מינית הם בסדר גמור - כל עוד מבצעות אותן נשים בטלוויזיה או בקולנוע, נגד גברים. את רוחות השינוי המנשבות אנחנו צריכים לרתום לטובת שינוי גם בממד הזה, וזה לא יעבוד בלי שיתוף פעולה של נשים. בדיוק כמו שנשים מבקשות מגברים לכעוס, להגיד משהו, לפעול נגד הגברים שמטרידים ותוקפים, כך גם אנחנו צריכים לדרוש מנשים שיתוף פעולה ותמיכה בנוגע לביטויים של הטרדה מינית או התקפה מינית נגד גברים.
קחו לדוגמה את הפרסומת הזו:
דמיינו את המצב ההופכי מגדרית; שלושה גברים, בחברותא, שותים אלכוהול, צופים דרך חלון פתוח באישה ערומה שכרגע יצאה מהמקלחת. הם צוחקים, נהנים מן הכוח שיש להם על הגוף שלה, על היכולת שלהם לפלוש לפרטיות שלה בלי שהיא שמה לב; אחרי כמה שניות, הצחוק נרגע, ושלושת הגברים מתחילים להתרגש מינית; הגוף שלה כל כך מושך ויפה שפעולת ההתלבשות רק מדגישה כמה טוב היא נראית; כמו מסגרת טובה של ציור.
לא הייתם רואים פרסומת כזו בשום מקום; כבר לא מראים סיטואציות שבהן שלושה גברים מתחרמנים מאישה ערומה שיוצאת מהמקלחת בתור משהו לגיטימי. אין זה לומר שהכול טוב ואין שום סקסיזם בשום מקום, עולם הפרסום עדיין מכיל הרבה מאוד מסרים בעייתיים מאוד בנוגע לנשים - וכאשר גולדסטאר מוציאים פרסומות סקסיסטיות, ארגוני נשים קוראים להחרים את המוצרים שלהם ובכל רחבי הרשתות החברתיות שותי גולדסטאר מתבקשים להצטרף למחאה. אתם לא תמצאו מחאות כאלו ביחס ל Hoodies.
תשובה אחת יכולה להיות שיחסי הכוח גורמים לכך שהסימטריה כאן מסולפת; יש פמיניסטיות שיגידו שהמבט הגברי נמצא בכל מקום אז "לא נורא" אם מדי פעם עושים קצת חפצון לגוף הגברי[1]. לא צריך להתייחס לזה; אם אישה נותנת סטירה לגבר, לא צריך להגיד שזה לא כואב באותה מידה כמו אם היה נותן לה סטירה כדי להגיד ששתי הסטירות הן מעשי אלימות ולא צריכות להתרחש.
בנוסף, הסיטואציה המוצגת כאן גם רעה לנשים. הסיבה שאין אותה מחאה כלפי ייצוגים כאלו של הטרדות מיניות כלפי גברים היא שבייצוגים רבים, המיניות הגברית היא משהו תוקפני, טורפני, וחסר מעצורים, ואילו המיניות הנשית, אם בכלל קיימת, היא משהו פאסיבי, כמעט פריג'ידי, שחייב לקבל ריגושים מבחוץ. זה ייצוג שמראה נשים כמשהו חלש, ואין שום סיבה שנשים יסכימו לזה.
כאשר נושא פוגע בעיקר בנשים, זה צודק לגבי שגם גברים פמיניסטים יתגייסו להתמודד איתו ולדבר עליו, בגלל שאנחנו נאבקים למען עולם צודק יותר לכולם. גם כאן, בנוגע לייצוג של הטרדות והתקפות מיניות כלפי גברים, זה נושא שפוגע בעיקר בגברים, וצודק שנשים פמיניסטיות יתגייסו להתמודד איתו ולדבר עליו.
1 - עם החפצון דווקא אין לי שום בעיה, אבל הסיטואציה שבה פולשים שלושה אנשים לפרטיות של אדם אחר ככה כאשר הוא יוצא מהמקלחת, זו סיטואציה אלימה, ללא שום ספק. [↪]
