"הרישום "ישראלי" בסעיף הלאום בתעודת הזהות "אינו משקף, אינו מתיישב ואף חותר תחת יסוד הקמתה של מדינת ישראל" כך טוענת הפרקליטות בתגובה לעתירה בבג"צ לשנות את הרישום "יהודי" ל"ישראלי" בסעיף הלאום בתעודת הזהות[1]. אין ספק שזה משפט מצחיק, אבל איכשהו אני מרגיש שהוא גם קצת נכון...
כמו הרבה משפטי נונסנס אחרים, הרעיון שיש מדינה שאינה "מדינת כל אזרחיה" מגוחך בעיניי. אין מדינה ללא אזרחיה, ואין אזרח שאינו שייך למדינה. המשפט הזה בעיקר מופיע בקרב ימנים שמתנגדים לרעיון שישראל תתייחס באותה צורה ליהודים וללא-יהודים. הם מציבים את המשפט "ישראל כמדינת כל אזרחיה" מול המשפט "ישראל כמדינת העם היהודי". אבל אפילו המשפט "ישראל כמדינת העם היהודי" הוא משפט מתעתע; במקרה הזה, לדעתי, הוא משפט כפול.
במובן האחד, כאשר אומרים "ישראל כמדינת העם היהודי" מתכוונים להגיד "מדינת ישראל צריכה לפעול ליישב יהודים בשטחה, ולהיות בית לאומי בטוח ומשגשג לעם היהודי". אני חושב שזו הצהרה שכל אזרח בכל מדינה יסכים לה: איטליה, למשל, צריכה לפעול כך שהלאום האיטלקי יחייה בשטחה, ולהיות בית לאומי בטוח ומשגשג ללאום האיטלקי. כל עוד אתה לא כופר בכך שהעם היהודי הוא לאום[2] אין שום בעיה עם המשפט הזה.
הבעיה מתחילה עם המובן השני של המשפט הזה; אז "ישראל כמדינת העם היהודי" הופכת להיות "ישראל כמדינה שיש לה צביון/אופי יהודי". מדינה שהדגל שלה יהודי, ההמנון שלה יהודי, החגים שלה יהודיים, השפה שלה עברית, יש בה את חוק השבות, מלמדים את התנ"ך בכל בית ספר ממלכתי-יהודי, סמליה יהודיים, סמלי הצבא שלה יהודיים... כפי שהתרבות של מייסדי המדינה ומחוקקיה משפיעה על הסמלים והמוסדות והחוקים שבעזרתם המדינה מגדירה את עצמה, כך אותם סמלים ומוסדות וחוקים משפיעים על התרבות של אלו שחיים בתוכה. אין עם זה בעיה בפני עצמה, כפי שאין בעיה עם זה שיש צלב על דגל בריטניה או פסוק מהקוראן על דגל ערב הסעודית - הבעיה מתחילה כאשר המדינה מרגישה ששורשיה התרבותיים של ישראל נמצאים תחת "התקפה", ומרגישה צורך להגיב.
האם יש קשר בין המאמצים הכבירים שנוקטת בהם מדינת ישראל כדי להעלות יהודים לישראל ולחזק סממנים יהודיים בישראל, ובין האפליה הקשה נגד האזרחים הלא-יהודיים בשטחה? אני חושב שהתשובה היא כן. נראה שקיימת אצל אנשים מסוימים התחושה שסמל בעל שורשים לא-יהודיים, שיקבל תהודה לאומית, יגרום לביטול הצביון היהודי של מדינת ישראל. ברגע שמתחילים להרגיש שאופייה היהודי של ישראל הוא שברירי, זמני, וכל הזמן תחת התקפה, מגיעים מאוד מהר לאמירות ומעשים כמו "בואו נעיף את כל הערבים מצפת" או "נמנע מנשים לשרת בצבא" או "רחם יהודי שייך לעם היהודי".
במובן הזה, הפרקליטות צודקת. שינוי סעיף הלאום מ"יהודי" ל"ישראלי" יקדם תהליך שיהפוך את התרבות הישראלית לפחות יהודית. כפי שאם משרדי הממשלה היו מושבתים בחגים מוסלמיים ולא רק חגים יהודיים, ואם השפה הערבית הייתה נלמדת בגן בכל בתי הספר היהודיים בישראל ולא רק בערביים, התרבות הישראלית הייתה משתנה. אין ספק שהשינוי הזה יתרחש - האם זה שינוי טוב? שינוי רצוי?
אני לא חושב שיש קשר נסיבתי בין היותה של ישראל מדינה עם צביון יהודי בלבד, והיותה בית בטוח ומשגשג לעם היהודי. הלאום היהושראלי יכול לעמוד בכך שמדינתנו תהיה יהודית מעט פחות, וישראלית מעט יותר. מול זה שאזרחיה הלא-יהודיים, ובמיוחד אזרחיה הערביים של מדינת ישראל, ירגישו שמדינת ישראל מכירה בהם כאזרחים שווי זכויות, ורוצה בהצלחתם, בטחונם ורווחתם לפחות כמו אזרחיה היהודיים, לא נורא אכפת לי שזהותם היהודית של חלק מאזרחיה היהודיים של מדינת ישראל תתערער. זה לא באמת נורא כל כך.
1 - המתעניינים יכולים לפתוח את תעודת הזהות שלהם ולמצוא שורת כוכביות מול סעיף הלאום ולחשוב שהסעיף בוטל. אין זה כך. הוא עדיין קיים במרשם האוכלוסין, אלי ישי מחק אותו מתעודת הזהות כדי לטשטש את העובדה שיש לא מעט יהושראלים שרוצים שהלאום שלהם יהיה "ישראלי" ולא "יהודי".
2 - אני חושב שיש לאום יהושראלי; אני לא חושב שכל יהודי שייך ללאום הזה בגלל שהוא נולד יהודי. אבל משום מה טענות שמפרידות בין "להיות יהודי" לבין "להשתייך ללאום כלשהו" נתפסות כטענות אנטישמיות הסותרות את זכותו של העם היהודי לחיות בישראל, אז נשאיר אותן בצד.
