יום שלישי, 31 בינואר 2012

יהודי לא יכול להיות אתאיסט

אם אתה יהודי, אתה לא יכול להיות אתאיסט. הנה, זה עובד גם בלשון נקבה: אם את יהודיה, את לא יכולה להיות אתאיסטית. בוודאי לא בישראל. אולי באמריקה; שם יש כל מיני דברים מטורפים. שם אפילו נותנים ליהודים להתחתן עם מי שהם רוצים...[1]

החיבור בין יהדות לאלוהים נראה הגיוני, אם אנחנו עושים מעין שיוויון פשוט שכזה: "דת = אמונה באלוהים" ועוד "יהדות = דת", מכאן "יהדות = אמונה באלוהים". מתוך השיוויון הזה, היה לי מאוד קשה לשמוע אנשים, אנשים הגיוניים ושקולים בדעתם, מזהים עצמם כ"יהודים". מכיוון שהיו הגיוניים, לא רק שלא האמינו ב"אל אישי מתערב", גם המחשבה שכדור הארץ נברא לפני 5,770 שנה, שהיה מבול ענקי שמחה את רוב החיים מעל פני האדמה, או שאלוהים איכשהו גרם לשמש לעמוד באמצע היום, נראתה להם מגוחכת. "אתם לא יהודים" אמרתי להם, "יהודים מאמינים באלוהים". זה לא גרם לאף אחד להפסיק לראות את עצמו כיהודי; וזה טוב, כי אחרת הייתי עלול להישאר שבוי במשוואה הטיפשית מתחילת הפסקה הזו. 

לפני להיכנס לפוליטיקה של זהות[2], בואו נניח שאנחנו מגדירים כ"יהודי" ככל אדם שמגדיר עצמו ככזה. בפשטות, אם אתה עונה לשאלה "האם אתה יהודי?" בחיוב, אתה יהודי. כמובן, ההגדרה הזו לא חוסכת מאיתנו את אלוהים, את הדת או האמונה; היא רק מפרקת את המשוואה. ברגע שניתן יותר ממבט שטחי בקבוצה הזו, נמצא את אלוהים בחזרה, אבל למשך הפסקה הקרובה, בואו נשאר ברמת המבט השטחי: אם אתה מגדיר עצמך כיהודי, אתה יהודי. כמה פשוט ונוח. מה לגבי קתולי? מוסלמי? שם המצב פחות פשוט: בצמוד להגדרת הזהות שלך, אתה מיד יורש מטען שלם של אמונות ומנהגים. אתה קתולי? אז אתה צריך להתוודות, לאכול מבשרו של ישו, להיטבל, וכן הלאה. מוסלמי? צריך להימנע מאלכוהול, להתפלל חמש פעמים ביום, לרצות לעלות לרגל. אתה לא יכול להיות קתולי, למשל, בלי שאלוהים, במובן מאוד ספציפי ומסוים עבור הכנסייה הקתולית, יהיה קיים עבורך[3]. אם אתה נפטר מכל האמונות הקתוליות, האם נשארת משהו מהזהות הקתולית מלבד ביצוע רובוטי של מנהגים? אם אתה מוסלמי ולא מאמין באלוהים ובמוחמד נביאו, התפילה הופכת להיות ג'יבריש, כמו תינוק שלא ברור מה הוא אומר או למי זה מיועד. אם "אתאיזם" אומר עבורך "הדחייה המוחלטת של האמונה שאלוהים קיים", אז אתאיזם הופך לחיסון. ברגע שמנסים להדביק לך משהו כמו קתוליות או איסלם, אתה מיד דוחה אותו; בלי האמונה באלוהים, אין בהם ערך. 

למרות זאת, מבט פחות שטחי ביהדות יגלה לנו שלא הצלחנו להיפטר מאלוהים, אפילו בלי האמונה בו. ברגע שהגדרת עצמך כיהודי בישראל, מסתבר לך שגר כאן מיעוט קולני ורב-כוח, שרואה בך כצד למערכת יחסים, לחוזה בעל תוקף, שלא חתמת עליו אך עדיין מחייב אותך, עם אלוהים. מבט עוד יותר מעמיק יגלה שני דברים מעניינים לגבי המיעוט הזה: האחד, הוא מורכב מערב-רב של מומחים משפטיים מטעם עצמם לעניין חוזה זה, החלוקים בדעתם לגבי חובתך בכמעט כל הנקודות, גדולות כקטנות; השני, בתוך המיעוט הזה יש מספר קטן של אנשים שמחזיקים באמונות מגוחכות המנוגדות לשכל הישר (לדוגמה: "כדור הארץ נברא לפני 5,770 שנה") ויש מספר גדול הרבה יותר של אנשים שחושב שאפשר להיפטר מאמונות מגוחכות, ועדיין לחשוב שהחוזה מחייב אותך. במילים אחרות, אלוהים קיים במובן שהחוזה איתו קיים, והחוזה הרבה יותר חשוב מאשר אמונותייך האישיות לגבי אלוהים.

מה שמביא אותנו לנקודה שאליה כיוונתי: בעוד שזה נחמד לייבא כל מיני דברים מהתרבות המערבית, דברים כמו עקרונות ליברליים, ספרות מד"ב, או קומדיות אמריקאיות, "אתאיזם", באותו מובן פשוט של "הדחייה המוחלטת של האמונה שאלוהים קיים" הוא נטע זר. הוא לא ממש קשור להוויית החיים שלנו כאן. בתוך התרבות המערבית, האתאיזם הוא המשכה של הספקנות, החיונית כל כך למתודה המדעית, ושל התפיסה המציבה את האדם במרכז העולם המוסרי. כאשר הכנסייה מדכאת מחשבה מדעית, או מלכים נתלים באלוהים כתירוץ לעריצות, האתאיזם הוא נוגדן חברתי מצויין. בישראל, התירוץ לדיכוי מחשבה או לעריצות הוא לא "כי אלוהים אמר", אלא "כי ההלכה אמרה" - והלכה היא טקסט. קיומה אינו מוטל בספק. במקרה הזה, מדובר בוירוס. חיסון פשוט לא יעזור. 

יהושראלים ליברליים, יהושראלים שמאמינים בחוזקה בצדק חברתי, שרוצים לחיות במדינה דמוקרטית ושיוויונית, יכולים למצוא עצמם נאבקים ב"יהדות", או ב"דת היהודית", או "האמונה היהודית", בגלל שהם רואים את הקשר הסיבתי החזק בין ההלכה ובין עקרונות שמרניים, לא צודקים, לא שיוויוניים, ולא דמוקרטיים. כשאתה נאבק בדת, אתאיזם נראה כמו כלי טוב; אחרי הכול, הוא נבנה להתמודד עם הדת הקתולית, וזו באמת דת מלאה אמונות מטורפות[4]. אבל אז אתה מוצא עצמך רב עם כל מיני יהושראלים על דברים כמו "הצביון היהודי של מדינת ישראל", או אם חנויות צריכות להיות פתוחות בשבת. אם צריך לחגוג את חנוכה. אתה מוצא עצמך בנקודת ההתחלה, אומר לאנשים ש"יהדות=דת", ולכן אם הם לא מאמינים באלוהים, אז אין להם דת, אז הם לא יהודיים... והעמדה שלך הופכת להיות מאוד לא משכנעת.

עבורנו, כרגע, יהיה הרבה יותר קל ואפקטיבי לאמץ את עמדת הרוב. בואו נגיד שהחוזה קיים; ואז, אם הוא קיים, הרי שחייבים לעדכן אותו. אם כרגע החוזה דורש מאיתנו לחיות במדינה שמרנית, לא שיוויונית, לא צודקת, לא דמוקרטית, הרי שחייבים לעדכן אותו. לאורך ההיסטוריה, קבוצות של בני אדם, מאורגות בתוך דת או בתוך ממלכה או בתוך מדינה, מצאו עצמן כבולות תחת חוזים חברתיים שהפכו עם הזמן לכל כך מדכאים ולא צודקים שנהיה בלתי אפשרי לחיות תחתיהם בלי רפורמה עמוקה. בנקודה זו אנחנו מוצאים עצמנו היום. לשמחתנו, קל יחסית לעדכן את החוזה הזה לסטנדרטים מודרניים. אחרי הכול, הצד השני בחוזה כמעט אף פעם לא מביע התנגדות...




1 - אלא אם הם הומוסקסואלים.
2 - אני מגדיר יהודי ככל אדם השייך לקבוצה המסומנת שהתנ"ך הוא המסמן שלה. זה נותן הגדרה אתנית, שהופכת גיור לפעולה בלתי אפשרית אלא אם אנחנו מקבלים הסבר תיאולוגי המעמיד פנים שמי שמתגייר הוא למעשה צאצא של בני ישראל, שאיכשהו התבולל בקרב העמים, עד שגילה שהוא יהודי וחזר אל עמו. בנוסף להיותה הגדרה לא-דתית, הגובלת בטענה גנטית שניתן להפריך, היא גם מאוד בעייתית פוליטית. אישית, הייתי פותר את הבעיה בביטול חוק השבות, אבל זה רק אני. 
3 - לא קיים כמו שהאפיפיור קיים, אלא קיים כמו שאתה מרגיש שהווידוי חשוב לך, כמו שקיימת התחושה שלך שאתה צריך מחילה. 
4 - ישוע: אדם, חצי אדם, או רק אל? אלוהים, אחד או שלושה? תיאולוגיה קתולית יותר מגניבה מקסם ב-D&D. באמת.

Grab This Widget

10 comments:

אנונימי אמר/ה...

לא מסכימה. יהדות היא גם זהות אתנית - ולא כי זו המצאה מערבית חדשה, אלא להיפך, כי יהדות היא אחד השרידים היחידים של תקופה שבהם לכל קבוצה אתנית היה אל משלה. אני יהודיה אתנית, ואתאיסטית (לא אגנוסטית, לא ״נחיה/נמות ונראה - אתאיסטית. אין אלוהים כמו שאין פיות).

ודרך אגב, באופן מסורתי, האמונה כלל אינה חיונית ליהדות. יהדות היא פרקסיס. להרבה רבנים אורתודוקסים לא ממש יזיז אם אתה מאמין או לא, כל עוד תמלא תרי״ג מצוות. ״משבר אמונה״ הוא יותר מושג נוצרי, היות והנצרות שמה דגש על קשר בלתי-אמצעי בין המאמין לישו. אחת מהסיבות להתפצלות מתוך הכנסיה הקתולית במאות הראשונות לספירתם היא הכנסת הטקסים והכמרים שבאו לתווך הין המאמין לאל.
 

אנונימי אמר/ה...

התגובה למעלה היא של גלי גולן - לא הצלחתי לפרסם בשום דרך חוץ מכאנונימי (אני באייפד),...

אנונימי אמר/ה...

האקסיומה איתה אתה פותח: ״יהדות=דת״ מקורה בטעות ולכן הטיעון כולו לא מחזיק.

היהדות לא מתייחסת לעצמה בתור דת; ״ואתה בחרתנו מכל העמים״, ״העם הנבחר״, ״גוי גדול״ וכו׳. הציונות לא הייתה יכולה לצמוח בהיעדר התשתית הלאומית שבזהות היהודית. כמעט כל חג בלוח השנה שלנו עוסק בזיכרון קולקטיבי (גם אם מדובר במיתוס גרידא) השייך לתולדותיו של עם אחד ואינו רלוונטי לאחר, התודעה היהודית קשורה קשר אדוק לארץ ישראל, לטריטוריה. זיכרון קולקטיבי, טריטוריה, שפה, מנהגים... אלו מאפייניו של עם, לאום, לא של דת. אנחנו מדברים לעתים על דת שיש לה לאום מיועד או לאום שיש לו דת ייחודית משלו.

אני מבין שיש לך אינטרס אישי מושקע בנושא, קידום נאורות ומיגור החשיבה הדתית, בכל זאת ודאי גם אתה מבין שדת ולאומיות קשורים קשר גורדי בתודעה היהודית, הקרבת הזהות היהודית למען מסע הצלב הליברלי והספקני הוא הקו האדום עבור רובנו - אנחנו גאים בזהות הקולקטיבית שלנו ושואבים רבות ממקורותיה התרבותיים. יש כח רב בתודעת קולקטיב המניעה לאלטרואיזם ללא תנאי, גם אם הוא מוגבל לחברי הקבוצה בלבד, זהו צו השעה בעולם בו אדם לאדם זאב. "כל אחד הוא אור קטן, אך כולנו אור איתן".

אנא אל תחבל ברגשות האחדות של העם הזה בדרכך לקידום ערכיך המועדפים, ישנן דרכים אחרות לעשות זאת שאינן דורשות את הקרבת זהותנו וכרסום הסולדיריות הלאומית.

ערן

אנונימי אמר/ה...

אתה מדלג על קיומם של הרבה מאד אנשים שמגדירים את עצמם כnon-practicing מכל הדתות (כולל קתולים). אדם יכול רק לחגוג את החגים של דת מסויימת מבלי להאמין באל, או בהרבה אספקטים שלה. זה שיוך תרבותי גם במדינות אתאיסטיות ברובן, למשל בסקנדינביה יש 80% אתאיסטים ורובם לותרנים.
בנוסף, אתאיזם לא קם בתגובה לקתוליות. אפשר לומר שהוא המשך של תנועת ההשכלה, או של פרוטסטנטיות.
ר.מ.

golamerazon אמר/ה...

בנוסף להערות הקולעות של קודמי (היהדות היא לא רק דת אלא גם עם), אפשר לומר שהברית של הציונות עם היהדות הרבנית, שעליה אתה מצביע בצדק, מעוררת הרבה מאוד קשיים שלא היו קיימים בהכרח בציונות כתנועה לאומית.

העסקה הציונית-רבנית מאפשרת להדיר מהשיח הלאומי הישראלי את מי שאינו יהודי, והתשובה לשאלה מיהו יהודי נקבעת לפי הגישה המחמירה ביותר - הגישה האורתודוקסית.

אנונימי אמר/ה...

גם אני אינני מסכימה להגדרותיך ומוסיפה נדבך על דיעותיהם של קודמי: הרבה מן המסורת היהודית (אני מדגישה - מסורת, נהגים, לא דת) משלב ערכים הומניסטיים וארצישראליים: בפסח חוגגים חירות, בשבועות התחדשות, בסוכות הצלחה, בראה"ש השלמת מעגל ועוד. אני חוגגת את כל החגים הללו בלי קשר לאלוהים אלא בהיותי אדם. כקתולית אולי הייתי חוגגת אותם אחרת, למשל, סוגרת מעגל בסילבסטר, או לא חוגגת חירות. אז, כן, אני יהודיה אתאיסטית גאה.
הגר

אנונימי אמר/ה...

יהדות זה הרבה יותר מדת, זה מורשת.

אנונימי אמר/ה...

אני אתאיסט יהודי. אז מה אתה רוצה איתי? לשלול את אתיאסטי? להכריח אותי בעינויים להאמין שיש אל יהודי?...
בחייאת איתי, Get a life. תחזור לשחק ב-The Elder Scrolls

Benjamin Taylor אמר/ה...

אני אתאיסט יהודי ואני גאה בזה, אתה יכול לקפוץ

אורנה מזרחי אמר/ה...

אמונה באל שייכת לכל הדתות. הנבדלות של יהודי היא בהשתייכות לעם , להיסטוריה ולמורשת. מי שבוחר להאמין בהמצאה שנקראת אלוהים כי אינו יכול לצאת מהקיבעון של סיבה ותוצאה שיערב לו. מי שנלחם כל יום ביצר האנושי להאמין ופותח בכך אין ספור עולמות שלמאמין אין, בהחלט הוא יהודי אם בוחר להיות כזה.

הוסף רשומת תגובה