יום שבת, 18 בפברואר 2012

רב גאון מפריך את תיאוריית האבולוציה

לפני כמה ימים עלעלתי בספר בשם "המהפך 2". כותרת המשנה של הספר היא "מיתוסים בקריסה", והספר מציג את עצמו כעבודה שמפריכה תיאוריות מדעיות מבוססות היטב. העובדה שהספר נמצא במדך "יהדות" משמעותה שאף אחד בסטימצקי לא חושב ש"העובדות" המוצגות בו נכונות, אך עדיין הגלובוס הרציני על הכריכה, הרשימה הארוכה של מאמרים באנגלית בביבליוגרפיה, הטענות הבומבסטיות פירושן שמישהו, איפשהו, אמור להתייחס לספר הזה ברצינות. 

מטרת הספר "להוכיח" שהעולם אכן נברא לפני כמה אלפי שנים. פרקי הספר מציגים כמה תיאוריות מדעיות, כמו גיל היקום או קיומם של דינוזאורים, ו"מפריכים" אותן בכך שהם מציגים סיפור חלופי, שאמור כביכול לעשות שני דברים: להסביר את הממצאים והתצפיות, ולהתאים לסיפור התנ"כי. כך, כל ההיסטוריה האנושית המגוונת המתפרשת לאורך עשרות אלפי שנים מתכווצת לה לכמה אלפי שנים בלבד, מאובנים הופכים למזויפים או לשאריות מ"התאבנות מהירה", ובני אדם רוכבים על דינוזאורים. כמובן שאלו אינן "הפרכות מדעיות", אלא פירושים יצירתיים לעובדות שמוצגות בדרך מגמתית.

אם הקורא של הספר הזה הוא פליט של תיכון ממוצע, וראה בחייו תוכנית היסטורית על סין או מצרים, הוא יהיה חסין לחלוטין לכל מה שיש לספר הזה להגיד. גם אם העובדות המדעיות המפריכות כל פרק ופרק אינן ידועות לו באותו הרגע, תודה לאל יש אינטרנט. הקריאה בספר מבהירה שמטרתו איננה, כפי שהוא מצהיר, לגרום ל"קריסתם" של מיתוסים, או להציב תיאוריות מדעיות מתחרות, אלא לתת למי שכבר רוצה להאמין באמת המילולית של התנ"ך סוג של "תחמושת" כנגד הספקות העולות בליבו. כך יוכל באמצע וויכוח עם זרים באינטרנט או בני משפחה בזמן ארוחת הערב לקרוא בתרועת נצחון "אם דארווין היה כזה גאון, אז איך אתה מסביר שלדיונון יש בדיוק אותה עין כמו לבן אדם?! מה, התפתחנו מהדיונון?!?!"

אם בסיס האמונה שלך, הבסיס לחוויה הדתית שלך, היא האמירה "מה שכתוב בתנ"ך היה באמת", אז זה בסיס רעוע מאוד שמותקף יומיומית. הדרך היחידה שנמצאת להתמודד עם ההתקפות הללו, היא למלא את ראשך במידע מסולף, להרחיק אותך ממקורות מידע חיצוניים פתוחים, ולהרעיל אותך מראש נגדם כך שאם פריט מידע כזה או אחר מגיע אליך לערער אותך, תבחר לבטל אותו להתכחש אליו במקום לנסות לפתור אותו. היום, הדרך היחידה להחזיק באמונה שהעולם בן 5,772 שנה היא לתקוע את האצבעות באוזניים ולעשות הרבה רעש. הספר הזה הוא גם האצבעות באוזניים, וגם הרעש שיוצא לך מהפה.

האמירות המסולפות של מחבר המהפך 2 ומגוון ספרים אחרים מאוד מרגיזות אנשים, ולכן לדעתי הן מעוררות תגובות לא פרודוקטיביות. למשל, ב-2003 שני אנשים נחמדים בשם גדי וגדעון אורבך באתר "חופש", מפרטים מדוע הטענה שהתנ"ך ידע מראש תגליות מדעיות מרעישות היא מגוחכת. מבנה המאמר שלהם פשוט: הם מציגים הסברים חלופיים סבירים לטענה שכל הידע הגיע מאלוהים. אלא שעבור כל אדם לא מאמין, זה בזבוז זמן מוחלט[1]. מנגד, אדם מאמין תמיד יבחר בהסבר המתאים לאמונה שלו, לא סביר ככל שיהיה.

כדי למצוא תגובות פרודוקטיביות, אני נתלה בשני אילנות גבוהים הפוכים: ריצ'רד דוקינס והכנסייה הקתולית. בספר "אין אלוהים" של דוקינס הוא מתקיף את הדתות בכך שהוא מתרגם כל אמונה דתית להחזקה בטענות מדעיות לגבי העולם, ואז מתמודד עם הטענות המדעיות בכלים מדעיים. כך עבור דוקינס אמונה יהודית תהפוך להיות החזקה בטענות כמו "כדור הארץ בן 5,772 שנה" או "היה מבול וכל החיות ששרדו עשו זאת הודות לתיבה ענקית", שהן טענות אוויליות שקל להפריך. מול הטקטיקה הזו, הכנסייה הקתולית מוותרת על "האמת המילולית" של כתבי הקודש, כך שאי אפשר להגיב לבסיס האמונה בטענות מדעיות.

למשל, בקובץ שנכתב ב-2005 אפשר למצוא כתוב:
"[T]he truth of Scripture is to be found in all that is written down ‘for the sake of our salvation’. We should not expect total accuracy from the Bible in other, secular matters. We should not expect to find in Scripture full scientific accuracy or complete historical precision.
קרי, אין דיוק מדעי או היסטורי בכתבי הקודש; את זה יקבעו ההיסטוריונים והמדענים. כתבי הקודש כותבים את "האמת" בנוגע לגאולה, ומטרת האמונה היא למלא את עובדות החיים במשמעות. כדי להתאים את האמונה הדתית למאה ה-21, הכנסייה עושה בדיוק מה שדוקינס דורש; היא משאירה את הטענות לגבי גיל היקום לאסטרו-פיזיקאיים.

הבנה בסיסית של העולם המקיף אותנו, המוכנות להיחשף למקורות מידע רחבים ולתקשר עם העולם החיצון הם קריטיים לאדם הרוצה לתפקד בחברה מודרנית. אנחנו צריכים לשאוף לעזור לאנשים הכלואים בתוך גטו תודעתי, ז"א שממלאים את ראשם במידע מסולף, מתרחקים ממקורות מידע אחרים ומבטלים מראש כל מקור מידע שאינו התלמוד, משום שעזרה כזו היא נכונה וראויה עבורם, ותשפר בטווח הארוך את החברה שכולנו חיים בה. אלא שהדרך לעזור אינה יכולה להיות לדרוש מהם להפסיק להיות אנשים בעלי אמונה. במקום זאת, אנחנו צריכים לשאוף לאתגר אותם לבסס את האמונה הזו על משהו אחר שאינו "מה שכתוב בתנ"ך היה באמת", אלא על רצון למלא את החיים שלהם במשמעות דרך האמונה הזו.




1 - חבר טוב שלי אמר, בתגובה לטענה שהקבלה ניבאה מראש את תיאוריית המיתרים, שאיכשהו התנ"ך או הקבלה תמיד מנבאות תגליות מדעיות מרעישות בדיעבד. ב"מהפך 2", למשל, כהן כותב שכבר בספר הזוהר ידעו שהזמן יחסי ומשתנה בהתאם למהירות, אלא שאיכשהו כל המקובלים החליטו לחכות עד לאיינשטיין כדי לגלות לנו את זה...

יום חמישי, 16 בפברואר 2012

ככה גוגל ופייסבוק יעשו כסף מדעתכם האישית

בשנים הקרובות, פייסבוק הולכת להכניס "שיתופים שקטים" לתוך זרם העדכונים שלכם; לחיצה אחת על OK, ואתרים אחרים יוכלו לשלוח הודעות לחברים שלכם או לפרסם עדכונים בשמכם בלי שתהיו מעורבים, או אפילו מודעים לכך שזה קורה. 

היום, יותר מ-7 מיליון אתרים משתמשים בשירות Facebook Connect כתחליף למערכת הרשמה משלהם. אתרים שמעוניינים לספק לגולשים חווית גלישה אישית יכולים, במקום לבקש מהם לעבור תהליך הרשמה מייגע שרוב הגולשים שונאים, להציע להם להתחבר דרך חשבון הפייסבוק שלהם. לוחצים על כפתור אחד, לא צריך שם משתמש או כתובת דוא"ל או לתת פרטים אישיים, והאתר מכיר אותך ומברך אותך בשם בכל פעם שתחזור אליו. כך, אם אתה נהנה לקרוא עיתונים כמו ה-Guardian או ה-Washington Post חיבור דרך חשבון הפייסבוק יאפשר לך לראות מה חברים שלך קוראים, לקבל המלצות או הודעות אישיות וכן הלאה; וכמובן, יעדכן את כל החברים שלך במאמרים שאתה עצמך גולש בהם. 

עם הזמן, האינטגרציה עם Facebook Connect תהיה יותר ויותר דו-סטרית; כאשר תבצעו באתר פעולה כלשהי (תקראו מאמר, תרכשו ספר, תדרגו פריט, תראו סרט, תכתבו ביקורת, וכן הלאה), החברים שלכם יראו עדכון על כך בזרם העדכונים שלהם. בעזרת המערכת, פייסבוק הופכת אתכם מבחינה מעשית ל"ממליצים" על השירות של האתר הזה. החברים שלכם לוחצים על הקישור, פייסבוק מקבלת כמה סנטים, ובאתר מבקר לקוח פוטנציאלי שמגיע עם המלצה או הפנייה מחבר - המלצה שיותר חזקה בעיניי רוב הלקוחות מהמלצות מבעלי מקצועי, ובוודאי מפרסומות. 

גוגלפלוס עושים בדיוק אותו הדבר, רק שגוגל מגיעים לאותה הנקודה מהכיוון ההפוך לחלוטין. פייסבוק מתחיל כאתר תוכן שחברים שלנו מייצרים על עצמם, ומכניס לתוכו תוכן מסחרי שמכניס להם כסף (ז"א הופך עדכונים שלנו לפרסומות). אבל כבר היום רוב הצרכנים מתחילים את מסע הקניות שלהם בגוגל: כדי לגלות מי מוכר את מה שהם מחפשים בסביבתם, ומה אנשים אחרים אומרים עליו. גוגל מתחיל כאתר שירות לצרכנים, עכשיו רק צריך להכניס לתוכו תוכן חברתי. 

האינטגרציה של גוגלפלוס בתוצאות החיפוש פירושה שכל פעם ש"חבר שלכם", ז"א מישהו שנמצא באחד המעגלים שלכם בגוגלפלוס, לוחץ על +1 או כותב פוסט ציבורי לגבי שירות כלשהו, אותה לחיצה או אותו פוסט הופכים להיות המלצה פומבית שגוגל יכולים להציף בפניכם כתוצאה לחיפוש רלוונטי. עדכונים בפייסבוק הם תוכן שגוגל לא נחשפת אליו ולא יכולה להציג בתוצאות החיפוש, אך לא כך פוסטים ציבוריים (ובעתיד, גם פוסטים שחשיפתם מוגבלת אבל חשופים לכם). 

זה אינו תהליך הפיך, או תהליך שאפשר להיחלץ ממנו[1], ובשיאו הוא עלול ליצור עבורנו תמונה מעוותת של מציאות המורכבת מהמלצותיהם והעדפותיהם של "חברינו". האם זה משהו לדאוג לגביו? לא אם אתה מספק שירות או מוכר מוצר שמצליח לקבל המלצה איפשהו ברשת. ככה אפילו בהולנד יכולים לשמוע עליך. 



1 - זה לא לגמרי נכון. אתם יכולים להיות אחד מארבעת האנשים שמשתמשים ב-bing. להם פשוט אין מספיק מידע כדי לספק לכם המלצות אישיות...