יום שלישי, 26 במאי 2015

משהו שלא מעיזים לדבר עליו

מתי מפיקי סרטים יהיו אמיצים מספיק כדי להראות סקס בין גברים בקדימונים לסרט שלהם?

לא שמתי לב בזמנו שהקדימון לסרט "הר ברוקבק" בעצם לא מבהיר בשום נקודה ששני הגיבורים של הסרט, אניס וג'ק, שכבו ומנהלים מערכת יחסים רומנטית ומינית. רק שנים אחרי שראיתי אותו, קראתי כתבה שדיברה על השיווק של הסרט ואיך המשווקים והמפיצים נמנעו בכל צורה מלרמוז לכך שהשניים הם בעצם מאהבים; כך הקדימון מדבר על "חברות" שהפכה למשהו סודי, ואנחנו עוברים משני גברים לבושים לגמרי באוהל, לשני גברים לבושים לגמרי על צד ההר, מדברים על כך ש"אף אחד לא צריך לדעת". אף אחד לא צריך לדעת מה? ובכן, זה סוד. אפשר לראות בטריילר את אניס מנשק את אשתו, אבל לא את אניס מנשק את ג'ק (אם כי אפשר לראות אותו מכניס לו אגרוף, כמובן). גם תיאור הסרט מדבר על "מערכת יחסים"; הוא לא מבהיר מה היא. מבוגרים שיצפו בקדימון יכולים להבין, אם הם רואים את זה בתור משהו אפשרי מלכתחילה; אבל אפשר בקלות לפספס את הרמיזה לכך.

בדיוק זה קרה לי עם הקדימון לסרט החדש של ג'ק בלאק, "The D Train". דן, הדמות של ג'ק בלאק, יוצאת ללוס אנג'לס כדי לשכנע את כוכב הטלוויזיה אוליבר שלמד איתו בתיכון להגיע למפגש כיתה 20 שנה אחרי, ו... ובכן, רואים אותם שותים הרבה אלכוהול, לוקחים סמים, ואז סמאש למסך שחור ודן טס חזרה הביתה במטוס, עם מבט המום בעיניים. במפגש הכיתה יש ביניהם מבוכה ואולי קרבה מסוימת, אבל זה בעיקר נראה כאילו דן עשה דברים מביכים בלוס אנג'לס והוא רוצה לדבר עליהם עם אוליבר. רק בקריאת כתבה על "סרטי סקס" (מה שזה לא יהיה) התחוור לי שהם עשו "ברוקבק" עוד יותר טוב מפעם קודמת - נדמה לי שצריך ממש לרצות לראות את זה כדי להבין לבד שדן ואוליבר שכבו בלוס אנג'לס. אם מבינים, זה מאיר החלטות מסוימות באור מעניין: למשל התסרוקת של דן...

כאשר הבנתי את זה, הרגשתי תחושה של בגידה. כמובן, תעשיית הקולנוע האמריקאית לא חייבת לי שום דבר, ועדיין; עשר שנים אחר כך, קהל אחר, מקבל יותר, ועדיין אי אפשר להראות שני גברים אפילו מתנשקים, שלא לדבר על להבהיר שהם עשו סקס. אם העלילה של הסרט שלך עוסקת בהשלכות של כך ששני גברים שכבו אחד עם השני, אז ממש כמו שב"חטופה" אתה מראה את החטיפה - אתה מבהיר ששני הגברים שכבו אחד עם השני. אחרת אתה אומר שבניגוד לנערות חטופות, שני גברים מתגפפים זה יותר מדי; בזה הקהל לא יעמוד.

תהיתי גם לגבי השאלה המשנית, האם שאלת הזהות המינית של דן ואוליבר, שאת שניהם מראים ביחסים עם נשים (כי לראות את אוליבר במיטה עם אישה כמעט ערומה, בזה הקהל כן יעמוד) תעלה בסרט, ואם ישמעו את ה-B Word, מילה שנעדרה למדי מהדיון על "ברוקבק". אבל, זה כבר במבט קדימה. כרגע, הייתי מסתפק אם לא היינו מוחקים את הנושא הזה לגמרי מהמרחב הציבורי.

יום שני, 25 במאי 2015

תני לי להסגביר

דבר מעניין קרה בדרך לפורום - בקבוצת "פמיניזם צעדים ראשונים" שאל בחור את השאלה: "מה זה הסגברה ואיך אני בתור גבר נמנע מלהסגביר" הוא קיבל הסבר, וחלקו מעניין, אבל העיר אחד המגיבים שמשתמשים בהסגברה לאו דווקא כביקורת, אלא כטקטיקה של השתקה, בדומה לביטוי "בחן את הפריבילגיות שלך". 

היה אפשר לפתור את ההערה שלו כתלונה שגורה של גבר שלוקחים לו את הפריבילגיות, לולא התגובה הראשונה לפוסט, זו של שולפת צפורניים, שהדגימה היטב שימוש קלוקל בביטוי הזה. 

נקדים ונאמר שאיננו חושב שהסגברה איננה בעיה קיימת. או שאני מבין הסגברה טוב מאחרות. הגדרה יפה למונח מופיעה (איך לא) בעמוד הו'יקיפדיה

Explaining without regard to the fact that the explainee knows more than the explainer, often done by a man to a woman.

כאמור, זו תופעה קיימת, ואני מניח שיהיה נכון לומר שהיא מתרחשת בעיקר מכיוונו של גבר לאישה; בין אם זה גבר שיניח שהוא מבין יותר מאישה שהוא לא מכיר בנושאים כמו כלכלה, פוליטיקה, עסקים או נושאים אחרים שנחשבים "גבריים", או אולי עמית לעבודה שיניח שהוא מבין יותר מעובדת אחרת, גם אם היא בכירה ממנו או מנוסה ממנו. המונח מצביע על כך שיש גברים, אולי גברים רבים, שנוהגים לחשוב שבממוצע, גברים מבינים יותר מנשים, ולכן הם יכולים להניח שהם מבינים במשהו יותר מבת השיחה שלהם, לא משנה מי היא. 

חשוב לתת להרגל הזה מונח משלו, כי זה הרגל נפוץ וחשוב להצביע עליו; ואם אתה גבר שסובל מן ההרגל הזה, חשוב לך ולנו שתשים לב אליו ותנסה להפטר ממנו בדרכים יצירתיות. אבל רק משום שהמונח מתייחס בעיקר לגברים, ואפילו כולל את המילה גבר בתוכו, אין זה אומר שרק גברים סובלים מהמנהג הזה. בתגובה לפוסט, "שולפת צפורניים" חלקה כמה תמונות עם דוגמאות להסגברה; הנה דוגמה אחת:




זו דוגמה שהזדהיתי איתה מאוד, כי פגשתי אותה ממש לאחרונה בדיון ארוך מאוד על אלימות מינית ואונס; אחד המגיבים באופן די שגור ביקש מבנות השיחה איתו "נתונים" או "קישורים למאמרים" שיתנו תוקף להודעות שלהן; הוא סירב לקבל את ההודעות שלהן כבעלות ערך, אם הן כללו טענות סטטיסטיות כמו "מקרים רבים" או "כמעט כל הנשים", ללא הנתונים הללו. אחד הדברים הכי מרתיחים שיש הוא שהאדם איתו אתה מדבר מבטל כל מה שאתה אומר ומסרב להתייחס לדברים שלך ברצינות, מתוך עמדה מופרכת וצבועה שהוא עצמו לא עומד בה. 

מה שהפך את התמונה הבאה למפתיעה במיוחד:




חשבתי כמה מוזר זה שפמיניסטית כלשהי תחשוב שהיא מבינה איך גברים חושבים טוב יותר מגבר אחר. לא כי זה בלתי אפשרי, אלא כי נראה שהיא "לא מייחסת חשיבות לחוויה שלי ושל גברים אחרים"; נראה שהיא חושבת שהיא מבינה טוב יותר מהגבר שמולה, לא משנה מי הגבר שמולה. 

הסגברה זה מונח טוב וחשוב כי הוא מצביע על הרגל קיים, והדבר הראשון שצריך לעשות כדי לעקור הרגל שלילי קיים ולהחליף אותו בהרגל חיובי יותר הוא להכיר בו ולדעת לזהות אותו; אם אתה שם לב שאתה מזלזל בבת השיח שלך ומניח מראש שהיא לא מבינה על מה היא מדברת, אתה צריך להשתדל להפסיק וללמוד להמנע מהנחות מוקדמות כאלו. אבל, אולי, השילוב של המילה "גבר" במונח הזה גורם לפמיניסטיות מסוימות להניח שזה משהו שיכול לקרות רק בין גבר לאישה, במקום משהו שיכול לקרות בין כל אחד לכל אחד.