רב גאון מפריך את תיאוריית האבולוציה

לפני כמה ימים עלעלתי בספר בשם "המהפך 2". כותרת המשנה של הספר היא "מיתוסים בקריסה", והספר מציג את עצמו כעבודה שמפריכה תיאוריות מדעיות מבוססות היטב. העובדה שהספר נמצא במדך "יהדות" משמעותה שאף אחד בסטימצקי לא חושב ש"העובדות" המוצגות בו נכונות, אך עדיין הגלובוס הרציני על הכריכה, הרשימה הארוכה של מאמרים באנגלית בביבליוגרפיה, הטענות הבומבסטיות פירושן שמישהו, איפשהו, אמור להתייחס לספר הזה ברצינות. 

מטרת הספר "להוכיח" שהעולם אכן נברא לפני כמה אלפי שנים. פרקי הספר מציגים כמה תיאוריות מדעיות, כמו גיל היקום או קיומם של דינוזאורים, ו"מפריכים" אותן בכך שהם מציגים סיפור חלופי, שאמור כביכול לעשות שני דברים: להסביר את הממצאים והתצפיות, ולהתאים לסיפור התנ"כי. כך, כל ההיסטוריה האנושית המגוונת המתפרשת לאורך עשרות אלפי שנים מתכווצת לה לכמה אלפי שנים בלבד, מאובנים הופכים למזויפים או לשאריות מ"התאבנות מהירה", ובני אדם רוכבים על דינוזאורים. כמובן שאלו אינן "הפרכות מדעיות", אלא פירושים יצירתיים לעובדות שמוצגות בדרך מגמתית.

אם הקורא של הספר הזה הוא פליט של תיכון ממוצע, וראה בחייו תוכנית היסטורית על סין או מצרים, הוא יהיה חסין לחלוטין לכל מה שיש לספר הזה להגיד. גם אם העובדות המדעיות המפריכות כל פרק ופרק אינן ידועות לו באותו הרגע, תודה לאל יש אינטרנט. הקריאה בספר מבהירה שמטרתו איננה, כפי שהוא מצהיר, לגרום ל"קריסתם" של מיתוסים, או להציב תיאוריות מדעיות מתחרות, אלא לתת למי שכבר רוצה להאמין באמת המילולית של התנ"ך סוג של "תחמושת" כנגד הספקות העולות בליבו. כך יוכל באמצע וויכוח עם זרים באינטרנט או בני משפחה בזמן ארוחת הערב לקרוא בתרועת נצחון "אם דארווין היה כזה גאון, אז איך אתה מסביר שלדיונון יש בדיוק אותה עין כמו לבן אדם?! מה, התפתחנו מהדיונון?!?!"

אם בסיס האמונה שלך, הבסיס לחוויה הדתית שלך, היא האמירה "מה שכתוב בתנ"ך היה באמת", אז זה בסיס רעוע מאוד שמותקף יומיומית. הדרך היחידה שנמצאת להתמודד עם ההתקפות הללו, היא למלא את ראשך במידע מסולף, להרחיק אותך ממקורות מידע חיצוניים פתוחים, ולהרעיל אותך מראש נגדם כך שאם פריט מידע כזה או אחר מגיע אליך לערער אותך, תבחר לבטל אותו להתכחש אליו במקום לנסות לפתור אותו. היום, הדרך היחידה להחזיק באמונה שהעולם בן 5,772 שנה היא לתקוע את האצבעות באוזניים ולעשות הרבה רעש. הספר הזה הוא גם האצבעות באוזניים, וגם הרעש שיוצא לך מהפה.

האמירות המסולפות של מחבר המהפך 2 ומגוון ספרים אחרים מאוד מרגיזות אנשים, ולכן לדעתי הן מעוררות תגובות לא פרודוקטיביות. למשל, ב-2003 שני אנשים נחמדים בשם גדי וגדעון אורבך באתר "חופש", מפרטים מדוע הטענה שהתנ"ך ידע מראש תגליות מדעיות מרעישות היא מגוחכת. מבנה המאמר שלהם פשוט: הם מציגים הסברים חלופיים סבירים לטענה שכל הידע הגיע מאלוהים. אלא שעבור כל אדם לא מאמין, זה בזבוז זמן מוחלט^[1]. מנגד, אדם מאמין תמיד יבחר בהסבר המתאים לאמונה שלו, לא סביר ככל שיהיה.

כדי למצוא תגובות פרודוקטיביות, אני נתלה בשני אילנות גבוהים הפוכים: ריצ'רד דוקינס והכנסייה הקתולית. בספר "אין אלוהים" של דוקינס הוא מתקיף את הדתות בכך שהוא מתרגם כל אמונה דתית להחזקה בטענות מדעיות לגבי העולם, ואז מתמודד עם הטענות המדעיות בכלים מדעיים. כך עבור דוקינס אמונה יהודית תהפוך להיות החזקה בטענות כמו "כדור הארץ בן 5,772 שנה" או "היה מבול וכל החיות ששרדו עשו זאת הודות לתיבה ענקית", שהן טענות אוויליות שקל להפריך. מול הטקטיקה הזו, הכנסייה הקתולית מוותרת על "האמת המילולית" של כתבי הקודש, כך שאי אפשר להגיב לבסיס האמונה בטענות מדעיות.

למשל, בקובץ שנכתב ב-2005 אפשר למצוא כתוב:

"[T]he truth of Scripture is to be found in all that is written down ‘for the sake of our salvation’. We should not expect total accuracy from the Bible in other, secular matters. We should not expect to find in Scripture full scientific accuracy or complete historical precision.

קרי, אין דיוק מדעי או היסטורי בכתבי הקודש; את זה יקבעו ההיסטוריונים והמדענים. כתבי הקודש כותבים את "האמת" בנוגע לגאולה, ומטרת האמונה היא למלא את עובדות החיים במשמעות. כדי להתאים את האמונה הדתית למאה ה-21, הכנסייה עושה בדיוק מה שדוקינס דורש; היא משאירה את הטענות לגבי גיל היקום לאסטרו-פיזיקאיים.

הבנה בסיסית של העולם המקיף אותנו, המוכנות להיחשף למקורות מידע רחבים ולתקשר עם העולם החיצון הם קריטיים לאדם הרוצה לתפקד בחברה מודרנית. אנחנו צריכים לשאוף לעזור לאנשים הכלואים בתוך גטו תודעתי, ז"א שממלאים את ראשם במידע מסולף, מתרחקים ממקורות מידע אחרים ומבטלים מראש כל מקור מידע שאינו התלמוד, משום שעזרה כזו היא נכונה וראויה עבורם, ותשפר בטווח הארוך את החברה שכולנו חיים בה. אלא שהדרך לעזור אינה יכולה להיות לדרוש מהם להפסיק להיות אנשים בעלי אמונה. במקום זאת, אנחנו צריכים לשאוף לאתגר אותם לבסס את האמונה הזו על משהו אחר שאינו "מה שכתוב בתנ"ך היה באמת", אלא על רצון למלא את החיים שלהם במשמעות דרך האמונה הזו.

---

1 - חבר טוב שלי אמר, בתגובה לטענה שהקבלה ניבאה מראש את תיאוריית המיתרים, שאיכשהו התנ"ך או הקבלה תמיד מנבאות תגליות מדעיות מרעישות בדיעבד. ב"מהפך 2", למשל, כהן כותב שכבר בספר הזוהר ידעו שהזמן יחסי ומשתנה בהתאם למהירות, אלא שאיכשהו כל המקובלים החליטו לחכות עד לאיינשטיין כדי לגלות לנו את זה...

אבולוציה טיפשית

Gary Marcus - Kluge

אני קורא עכשיו את Kluge, ספר על התפתחות המוח האנושי, שמבסס את הטענה שהמוח, האיבר הנפלא האחראי לכל כך הרבה ממי שאנחנו, התפתח במקרה ממציאה ממוזלת אחת למשנה.

Kluge אינו ספר ״מקרי״, שנכתב בהשראת איזה סרטון על מכונת גולדברג לצחצוח שיניים או לבישת מכנסיים - הוא ספר מכוון, שנכתב כדי להוות תשובה חזקה, הפונה לקהל הרחב החסר השכלה מדעית, כנגד העיקרון של ״תכנון תבוני״.

בארץ לתומכי התכנון התבוני אין אחיזה של ממש במערכת החינוך; אצלנו לא יצביעו ללמד ״תיאוריות אלטרנטיביות לאבולוציה״ כפי שנעשה בקנזס ב-2005 וגם שם ימי התכנון התבוני היו קצרים. אם כך למה לטרוח להוציא לאור ספר ב-2008 שזו מטרתו? למה נוצרים עדיין מנסים לערער את ״מוצא המינים״? לאן אמור להוביל הדיון הזה?

בעוד שאבולוציה היא הישג מדעי מרשים, מדע הביולוגיה הוא בוודאי לא המדע היחידי שסותר אמירות שניתן למצוא בתנ״ך. למה לתקוף אבולוציה, ולא את ״הקבוע הקוסמי״ באסטרופיזיקה ותרומתו לקביעת גיל היקום? הרי האמירה ״היקום בן 13 מיליארד שנה״ היא אמירה שסותרת את מיתוס הבריאה בדיוק כמו אבולוציה. ארכיאולוגיה מתעדת היסטוריה לאורך זמן ארוך מזה המתואר בתנ״ך וסותרת את מיתוס המבול; גנטיקה מציבה את מקור המין האנושי באפריקה; איפה הסרטים שמשמיצים את דמותו של מנדל, או מוקיעים את ״מיתוס הדנ״א במיטוכונדריה״?

אבולוציה קשה להגנה בין השאר בגלל שהיא לא תורה מדעית הנשענת על תצפיות בניסויים; זו צורת חשיבה שנועדה להסביר ממצאים. לכן קשה יותר להגן עליה בתקשורת ובספרות הפופולרית, וקל להוציא דיבתה. עם זאת, היא נבחרת בגלל מה שהיא אומרת עלינו, כבני אדם, ואת האמירה הזו רוצים לקעקע. האמירה שבני אדם אינם נזר הבריאה אלא מקריות של רבייה, שמה אותנו באותו מקום כמו החיות, הצמחים, החיידקים - ויש לה השלכות חברתיות ואתיות. בגלל שאמירה מדעית נתפסת כמעמד מיוחד גם בדיון אתי, יש מוטיבציה לקעקע דווקא את האמירה המדעית המשפיעה על התחום האתי שבו עוסקת הדת יותר מכל - בני אדם.

דוקינס ב״יש אלוהים?״ יוצא, בין השאר, נגד דתות שאומרות אמירות לגבי המציאות - אמירות שאפשר לבדוק בצורה מדעית, ולהפריך. הוא מאוד משכנע - אם כדור הארץ בן 5,771 שנה, אז הוא לא בן 4 מיליארד שנה - וזו אמירה גיאולוגית, לא תיאולוגית. הוא יוצא נגד המעמד המיוחד שאנשי דת מבקשים לאמירות הללו: שאסור לתקוף אותן בגלל רגשות הדתיים המעורבים. כל האמירות לגבי המציאות, הוא אומר, בעלות אותו מעמד, לא משנה מקורן. כולן צריכות לעבור אותה ביקורת מדעית.

אבל בדיון לגבי אמירות דתיות, מדענים וסופרים פופולריים עושים לעתים את אותה הטעות בכיוון השני: משתמשים באמת מדעית לביסוס אמירה אתית או תיאולוגית לגבי בני אדם. לדוגמה, Kluge: הטענה הבסיסית של הספר היא שאם התכנון של המוח האנושי גרוע, אז לא יתכן שתוכנן על-ידי יצור תבוני (ובפרט, אלוהים) אבל זה מחליף בין Intelligent Design ו-Good Design - מיתוס הבריאה אינו שקול לאמירה שאלוהים ברא את המוח הטוב ביותר שניתן לדמיין. הטענה במיתוס הבריאה שלאדם מעמד מיוחד בעיניי האל אינה טענה לגבי המציאות (משום שהאל אינו במציאות) ולכן לא אמור להיות למדען סיבה לתקוף אותה באמצעים מדעיים.

מדע תמיד יהיה נוכח בתקשורת ותמיד ישפיע ויושפע מהתרבות הפופולרית - אבל הדרך הנכונה למדען לדבר על נושאים אתיים אינה דרך האמירה שלמדע עמדה פריבלגית בדיון אתי; ״אמיתות מדעיות״ הינן בעלות מעמד פרבילגי רק במסגרת הדיון המדעי. הדרך הנכונה היא למתוח קו חזק יותר המפריד בין הדיונים: להראות כיצד אמירות דתיות, או מיסטיות, או פוליטיות חודרות לדיון המדעי ודורשות מעמד שווה לאמת מדעית (למשל, הומאופתיה, או ״מדעים״ נואוטיים), ובמקביל להראות שגם לאמת מדעית יש ממדים אתיים, ובמסגרת הדיון האתי אין לאמת המדעית מעמד מיוחד מול אמירות אחרות (למשל בדיון על הפלות, שיבוטים, או כל דבר שמערב בני אדם בעצם).

---

בהקשר הזה, כדאי להסתכל על פרויקט מדע בתקשורת של רועי צזנה.