יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

תיקון ניצוצות דמוקרטיים

גדי טאוב, שעבורי מתנדנד בין סכין בגבה של האומה ובין אוד שמאל מעשן, מאשים את בית המשפט העליון בנסיונות לקצץ את כנפיו ולהגביל את כוחו. דמוקרטיה תקינה צריכה בית משפט חזק, "חזק, לא יהיר וחסר גבולות". האם חטאו של בית המשפט העליון היה חטא היוהרה? אין ספק ש"הכול שפיט" הוא משפט יהיר, וחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" הוא נחמד על פניו, אבל הוא רחוק מאוד מהסמכות החוקתית לביטול חוקים שבג"צ לקח לעצמו. 

החטא הראשון, אם באמת נחוץ לנו לחפש גורם נוסף וההסבר הפשוט לא מספק אותנו[1], נמצא בתחילת הפוסט של טאוב: "בדמוקרטיה הריבונות שוכנת ברשות המחוקקת." נכון, אבל לא מדויק. בישראל הריבונות נמצאת אצל הכנסת; זה לא הכרחי. בצרפת הריבון הוא הנשיא. בארה"ב מערכת של "איזונים ובלמים" מבטיחה שאין ריבונות יחידה; התכנון המקורי היה שהקונגרס יהיה הרשות החזקה יותר, המאה ה-20 ראתה התחזקות רבה של הנשיא, ושם החוקה אכן נותנת לבית המשפט סמכות לביטול חוקים. בישראל, הריבון הוא הכנסת, המקבלת את המנדט לשלוט מהעם - שבוחר בנציגיו שיישבו בה, ואמור לפקח על פעולותיה. בישראל, הממשלה, בית המשפט, המשטרה והצבא כולם אמורים בסופו של דבר להיענות לכנסת.

אלא שבישראל, המבנה הזה שבור. ממשלה נבחרת בהצבעת אמון, אבל כדי לפעול היא חייבת לשמור על רוב בכנסת; ה"משמעת הקואליציונית" שבאמצעותה פועלת הממשלה פירושה שחברי מפלגות שחברות בקואליציה לא מפעילים את מצפונם האישי כאשר הם מצביעים בעד חוקי הממשלה, אלא אוטומטית מצביעים בעדם. הממשלה, אם כך, יכולה להעביר איזה חוקים שהיא רוצה. ריבונות מוחלטת; עריצות הרוב, אם תרצו. זה יכל להוביל, לדוגמה, להסכמי אוסלו שבלי קשר לדעתי האישית עליהם, נחקקו בלי מסע שכנוע מקביל ששכנע את מרבית העם בנחיצותם או בנכונות הערכים שעליהם הם התבססו. זה יכל להוביל למחאה חברתית שנהנתה מתמיכה של 80% מהיהודים ולא נהנתה מתמיכה של אפילו 20% מחברי הכנסת. בתקופה של נתניהו, שרון ואולמרט, ואז נתניהו שוב, זה גם הוביל ליצירתן של ממשלות לא מאוזנות, שאין להן בלמים.

לרגע נפנה ב-90 מעלות ונחזור למחאה החברתית - נראה היה שלאורכו של אותו קיץ מזויף, התעקשו ראשי המחאה לא להצמיד את ההפגנות ואת הדרישות שלהם לביטוי ספציפי בכנסת. חלק מזה בוודאי נועד להביא אנשים לכיכר שלא היו מגיעים אם המחאה הייתה נתפסת כ"מחאת השמאל" או "מחאה נגד נתניהו", למרות שהיא הייתה בדיוק שני הדברים הללו. חלק גדול מזה היה חוסר האמון הבסיסי בישראל בכנסת, לא במובן של "כל הפוליטיקאים מושחתים" אלא במובן של ניתוק בין מה שהאזרח רוצה, בין הבחירה שלו בהצבעה לכנסת, ובין פעולותיו ודעותיו בין יום בחירות אחד למשנהו. במדינה שבה המחוקק היא הריבון היחידי, ואין עליו איזונים או בלמים מלבד הציבור שמאכלס את המחוקק בנציגיו, הביקורת של הציבור על המחוקק היא קריטית. בישראל נראה שהביקורת הזו מסורסת משני הכיוונים: אפתיה שהלכה וגברה לגבי התהליך הפוליטי (עד וכולל קריאת הניצחון: "אני לא קורא חדשות", או צו הצנזורה שראיתי מוטל שוב ושוב בשיחות בין חברים ובני משפחה "כאן לא מדברים על פוליטיקה", כאילו יכול להיות נושא חשוב יותר) ומערכת שלא מאפשרת לביקורת הזו לבטא את עצמה. הבחירה במפלגה הפכה להיות בחירה במנהיג ספציפי; במקום להצביע לליכוד, לעבודה או לקדימה, מצביעים ל"נתניהו", "שרון" או "ברק". אבל הבחירה הזו לא נתנה לנתניהו 27 קולות בכנסת; היא הכניסה אותו ו-26 אנשים נוספים לכנסת, אנשים שרובם היו אנונימיים, שחייבים את מעמדם לא ל-25 אלף איש שבחרו בהם, אלא לקומץ קבלני הקולות במרכז המפלגה שהעניקו להם את מקומם ברשימה. 

בשנתיים האחרונות, ראינו מפל של "חקיקה אנטי-דמוקרטית", כדוגמת החוק האוסר על קריאה לחרם על מוצרים, שלדעתי היה אחד מהגורמים להתעוררות האזרחית בקיץ. החוק הזה מרשים במיוחד לא רק בגלל אופיו המזעזע או חוסר יכולתם של תומכיו להצדיק אותו, אלא בגלל שהיה ברור שהוא נחקק לא כדי שייאכף אלא כדי שיחקק. במילים אחרות, אלקין, ליברמן, קוניס - אלו מחוקקים חוקים שמיועדים להראות טוב בעיתונות לתומכיהם בקרב המתנחלים, החורצים גורלות במרכזי המפלגה שלהם. זה דומה לחוק "הצהרת הנאמנות" שקידם ליברמן לפני שנתיים, שבסופו של דבר אמור היה להשפיע על כ-300 מבקשי אזרחות בשנה. מדוע לחוקק חוק שרבים כל כך מוצאים אותו מסריח, שהשפעתו תהיה קלושה כל כך? 

אם להשלים את המעגל ולחזור להתחלה, התשובה היא "מבחן בג"צ". החוקים האנטי-דמוקרטיים שמחוקקים חברי הכנסת הבאושים שלנו נועדו ליצור כותרות, מתוך הנחה שממילא בג"צ יפיל אותם ולא יצטרכו לאכוף אותם. התעקשותו של בג"צ ש"הכול שפיט", הנסיון שלו לעמוד על זכויות בסיסיות כמו הזכות לארגון פוליטי או זכות הביטוי או הזכות למשפט צדק היא לא, כמו שמעיז להציע טאוב, ניסיון להפוך את בג"צ לריבון מעל הכנסת, אלא למלא את הוואקום שהשאירה הכנסת כאשר החליטה לוותר על הריסון העצמי. מול ציבור אדיש, שיכולתו להשפיע על סדר היום של חברי כנסת בין יום בחירות אחד למשנהו כמעט ואינה קיימת, מה יכלו שופטי בג"צ לעשות?

התשובה לדעתי, כאשר אנו מתקדמים ומחפשים ליישם את העקרונות שהביאו למחאה, היא לשנות את הצורה שבה המערכת עובדת. להכניס לתוך המערכת את היכולת של האזרח להשפיע על הרשימה של המפלגות להן הוא מצביע, ולכן להשפיע בצורה ישירה על גורלם של חברי הכנסת. כאשר אלקין יהיה חייב את נאמנותו למצביעים שלו, ולא למרכז המפלגה ומועצת יש"ע, גם החוקים שיחוקק ייראו אחרת - למשל, הם יהיו לטובת המצביעים שלו ושיפור חייהם. אז יוכל בג"צ לחזור לתפקידו הקודם.


1 - ההסבר הפשוט הוא כמובן שנתניהו הוא עריץ חסר מצפון, שבעודו בשלטון מעוניין לקדם ככל האפשר אג'נדה חקיקתית שתאפשר לו לסרס את מתנגדיו ולהמשיך את רצף השלטון שלו גם הלאה.

Grab This Widget

20 comments:

Duke Doom אמר/ה...

זה אחד הדברים שחוזרים ונאמרים שוב ושוב - מה שאנחנו צריכים זה משהו אחד לקחת מהמערכת האמריקאית - שיהיה לי את חבר הכנסת *שלי*. אני אישית בחרתי *בו*.

גיל ב' אמר/ה...

אתה נופל למלכודת ימנית טיפוסית בנוגע להסכמי אוסלו. בזמן אמיתי, ב-1993, התמיכה באוסלו היתה מסיבית. כמעט כל החילונים תמכו וכמעט רק דתיים התנגדו.

Ira אמר/ה...

כמה חוקים כבר ביטל בג"צ מאז הקמת המדינה? חמישה? ממש הגזמה פראית הטענה הזו...

אנונימי אמר/ה...

הבעיה היא שאהרון ברק בחר אנשים דומים לו לבית המשפט העליון, ובייניש הכניסה את הצצקעס החברות שלה (קרי, ארבל) וכן הלאה, ובית המשפט הלך ונהיה אחיד בדיעותיו ופעולותיו. זה לא חטא היוהרה, זו רעה חולה שהביאה אחריה מחלות אחרות.

Itai Greif אמר/ה...

אירה - בג"צ יכול לבטל חוק אחד כדי שהטענה תעמוד. אין לו באמת סמכות לבטל חוקים; זה משהו שהוא לקח לעצמו, והכנסת הרשתה לו. בישראל, הכנסת היא הריבון, ואין סמכות מעליה (כמו חוקה במדינות אחרות).

גיל - יכול להיות שנפלתי למלכודת הזו, אבל אני זוכר שגם אז העם היה קרוע. תמיד הפריע לי שהספיק לרבין להגיד "אני שיניתי את דעתי", במקום לצאת לציבור ולשנות את דעתו גם. ערפאת או אש"פ נשארו בראשם של הרבה אנשים טרוריסטים שאי אפשר לסמוך עליהם.

אנונימי - אתה טועה.

lior אמר/ה...

טוב לראות שמאלני שמכיר בכך שהמחאה החברתית בקיץ היתה מחאת שמאל שמטרתה היתה להפיל את הממשלה הנבחרת.
אם הית אומר כזה דבר בפייסבוק בקיץ 2011 הית צופה בירידה במספר בחברים שלך בין לילה.
האם ישנם עוד מנטרות שמאלניות שאתה מודה בהיותם הבל הבלים?

Itai Greif אמר/ה...

ליאור, אמרתי את זה גם בזמן המחאה. אם תבדוק אחורה, תראה שאמרתי את זה בתחילת אוגוסט http://hineblog.blogspot.com/2011/08/blog-post.html
אני מניח ש"היית צופה בירידה במספר החברים שלך בין לילה" שאתה מאמין שהרבה מחבריי הם: א. שמאלנים וב. לא חשבו שהמחאה היא שמאלנית. יש מגוון רחב בין חבריי, ורבים מהם ידעו שהמחאה שמאלנית. למעשה, היו אלו בעיקר ליכודניקים שסירבו להכיר בכך שהמחאה נועדה להחליף את הממשלה. חבל.

lior אמר/ה...

תגיד זה לא מפריע לך מוסרית לראות את השמאל מחולל מלחמת אחים,מהפיכה,הפיכה,או מחאה חברתית באופן לא דמוקרטי בכיסוי של מחאה נגד מחירי הדירות,מחירי גני הילדים,מס הבלו וכדומה?הרי התקשורת שיכנעה את כולם שזאת מחאה נגד המצב הכלכלי שאפילו תנועת ישראל שלי,אם תרצו,ומתנחלים וימנים רבים(או בקיצור האנשים שבאמת סובלים מכך שהם מעמד בינים אבל לא סוגרים את החודש) תמכו ב"מחאה",אהוד בנאי ניגן שם ,זאת היתה מסיבה אחת גדולה...איזה פריארים.אני ידעתי את זה כל הזמן וחטפתי הרבה צעקות על זה שהעזתי להטיל ספק בכוונות המחאה(מליכודניקים לא ממתנחלים).אם זאת מחאה של השמאל,מה הבעיה שתאמר ישר שזה מחאה של השמאל, תאמרו "תשמעו חברה העם בחר בימין וזה לא בא לנו טוב אז אנחנו נתפרע ונעשה בעיות ונפיל את הממשלה הנבחרת ונעלה ממשלה שלנו של השמאל"?

Itai Greif אמר/ה...

אני לא יודע, ליאור, לא מפריע לך שאבא שלך מרביץ לאימא שלך כל היום?

[פאוזה] עכשיו תורך:

lior: [בצעקות דרך האינטרנט] אבא שלי לא מרביץ לאימא שלי!!!

אוקי, מתי הוא הפסיק?

[עוד פאוזה]

lior: הוא לא "הפסיק" הוא-

[איתי קוטע בגסות את ליאור] הוא לא הפסיק? אז הוא *עדיין* מרביץ לאימא שלך?

----
זה, בקיצור, תרגיל "לך תוכיח שאין לך אחות". זו ההודעה שלך, ליאור. אתה מספר לי שאחותי זונה, ואז לך תוכיח שאין לי אחות. בעיה.

זה מה שמפריע לי מוסרית. שאפשר לכתוב הודעות כאלה, והמקלדת שלך לא עולה באש, חשבון ה-Google שלך לא מתבייש בעצמו. זה מה שמפריע לי מוסרית. אבל, ניחא.

----
לשאלתך: לאורך השנים האחרונות, אתה ואנשים דומים לך הפכתם את המילה "שמאלני" למילה גסה בישראל. במקום שבן אדם יוכל להציג בצורה הגיונית עמדה פוליטית, הוא נאלץ לעמוד בשלל התקפות כגון "השמאל שונא יהודים", "השמאל אוהב ערבים", וכן הלאה. כמובן, כאשר אני אומר שאני שמאלני ונשאל "אה, אז אתה אוהב ערבים?" אני שוב נתקע בלהוכיח שאין לי אחות. האם אני אוהב ערבים? לא באופן מיוחד, רק בגלל שהם ערבים. אבל אני גם לא *שונא* ערבים באופן מיוחד, רק בגלל שהם ערבים. אני בטח שלא חושב שאהבה היא משחק סכום אפס, ומי שאוהב ערבי אחד לא יכול לאהוב יהודי אחר. אני במיוחד לא חושב שאהבה צריכה להיות גזענית, כמו האהבה של הימין.

המחאה החברתית הייתה שמאלנית. זו הסיבה שמנהיגי המחאה היו שמאלנים. תומכי המחאה היו שמאלנים. הארגונים שהשתתפו במחאה, המפלגות שהשתתפו במחאה, היו ארגונים ומפלגות שמאלניים. אבל אי אפשר היה להגיד "זו מחאה שמאלנית" בגלל אנשים כמוך. בגלל שעבורכם, שמאל זה "שלום עם ערבים, פיגועים בתל-אביב" - ותו לא. אתם לא יודעים מה זה שמאל, וגם, אם לראות לפי דפוסי ההצבעה לליכוד בשכבות החלשות, גם לא מה זה ימין.

----
אז אני אעשה עבורך סדר, כדי שתבין. אני אתן לך רק דוגמה אחת קטנה, פשוטה. ביבי הוא ימני. הוא מאמין בכלכלה חופשית: מיסים נמוכים לכולם, רגולציה חלשה לכולם, והחופש להשקיע וליצור. התוצאה של זה היא צמיחה ברווחי שוק ההון, וגדילה של הכלכלה; בנוסף, התוצאה של זה היא עלייה במחירים, ירידה במשכורות ועלייה ברווחי שוק ההון. במילים פשוטות: העניים נשארים עניים; מעמד הביניים נהיה עני יותר; העשירים נהיים עשירים יותר. נוצר יותר כסף, והרוב המוחלט של הכסף הזה מגיע לעשירים. שום חלק ממנו לא מגיע לשכבות החלשות. למה, אם כך, השכבות החלשות מצביעות ליכוד?

בגלל אנשים כמוך. בגלל שלהצביע עבודה זה להצביע לאנשים שאוהבים ערבים. להצביע מרצ זה להצביע לאנשים שאוהבים ערבים. כאשר אתה הולך למכולת ומקלל, מתקשה לגמור את החודש, שאתה מסתכל על מחירי הדירות בהשוואה למשכורות, על זה שאין חינוך חובה חינם, שסל הבריאות מסריח, שמשכורות מורים ועובדים סוציאליים ורופאים נמצאים בשפל בעוד משכורות נגדים וקצינים רק עולות ועולות, ותמיכה בישיבות וכוללים רק עולה ועולה בזמן שתמיכה באוניברסיטאות רק יורדת ויורדת... את מי אתה מאשים? אתה חושב שזה בגלל דב חנין או רן כהן או יוסי שריד? אתה בכלל יודע מה המצע של מרצ, של ש"ס, ישראל ביתנו, או יהדות התורה?

כמובן שלא. אתה יודע מי זו ציפי לבני (לסבית, זונה, אוהבת ערבים) ושלי יחימוביץ (לסבית, זונה, אוהבת ערבים) וביבי נתניהו (גב-גבר, רב-שגל, שונא ערבים, לעולם לא יחלק את ירושלים). זהו. לכן אתה מצביע ליכוד.

אתה, ליאור. אתה סכין בגב האומה. עוכר ישראל. אתה הסיבה שחרא פה. זה מה שמפריע לי מוסרית.

lior אמר/ה...

אבא שלי ז"ל מת לפני 14 שנה.
בן דוד שלי הפנה אותי אליך ככה שאני לא מתרשם מהקללות שלך. אני לא פה בשביל לקלל ולריב,אני פה בשביל לדון איתך.

אנשים כמוני,לא אומרים לעולם"שלום עם ערבים-פיגועים בתל אביב".מה שאנחנו אומרים זה
"שלום תמורת שטחים יביא לטילים ופיגועים בתל אביב" וזה בדיוק מה שקרה,הסכמי קמפ דויד עם מיצרים יצרו את האינטיפדה הראשונה והסכמי אוסלו והצעות השלום ההזויות של אהוד ברח יצרו את האינטיפדה השניה.
מן הסתם אני תומך בשלום עם שכנינו אך לא בשיטה שלא רק שבאופן תיאורטי קל להוכיח שאין סיכוי שאי פעם תעבוד אלא באופן מעשי הוכח כמה וכמה פעמים שאין סיכוי שזה יעבוד.השמאל והצעותיו ההזויות הוא הסיבה שאין שלום,למה ששכנינו יתפשרו עם ישראל אם השמאל הישראלי נותן להם את ההרגשה שהם יכולים לקבל עוד יותר ממה שהוסכם במשא ומתן?
השמאל בשביל אנשים כמוני הוא קבוצה של אירגונים קומוניסטים בעיקרם שמתנגדים לציונות מתוך הכרה מאוחרת יחסית שאי אפשר לנתק את המרכיב המרכזי והחשוב ביותר בציונות המודרנית-היהדות ומתןך כעס על כך שישראל לא הגשימה את החזון הקומוניסטי ולא ניצבה לצד ברהמ במלחמה הקרה.
הציונות קימת כבר יותר 1300 שנה מאז שהחל הכיבוש המוסלמי על הארץ.
הנה קטע מתפילת שחרית שנכתב אחרי תחילת כיבוש המוסלמי
"מהר והבא לנו ברכה ושלום מהרה,מארבע כנפות כל הארץ,ושבור עולנו מעל צווארינו,ותוליכנו מהרה קוממיות לארצינו".
קבוצה זאת סובלת מהדחקה חזקה ביותר של עובדות חשובות בהיסטוריה גם הקרובה וגם הרחוקה ובגזענות קשה כלפי הערבים והיהודים כאחד.
מצד אחד השמאל שונא את המזרחים ומצד שני את הדתים ובמתנחלים הוא מוצא את שניהם.השמאל גם מנסה להבאיש את ההתישבות ביהודה ושומרון כדי שזאתי תוקרב כקורבן במקום ההתישבות השמאלנית על אדמות הכפרים הערבים שננטשו במלחמת העצמאות מתוך בורות ואי הבנה בסיסית שדינם אחד הוא.
השמאל גם שונא את הערבים בכך שהוא מעודד את הקיצונים שלהם להמשיך ולהלחם פיזית נגד ישראל במקום להניח את הנשק ולנסות לחיות בשלוםיש לי חברים ערבים ברשת ואמרו לי שהיה עדיף אם בכלל לא היו עושים את אוסלו כי הם חוטפים מכות מהרשפ כל יום.
השמאל גם גזעני ביותר כלפי הערבים הרי שאם לא היה גזעני היה טורח לשמוע מה הם אומרים ולא מנסה להמציא להם היסטוריה ותרבות,הרי בלי אילן פפה ותום שגב או מירון בנבנישתי הישראלים איך היו יודעים הערבים שאי פעם היתה להם זהות "פלשתינית-ערבית"?הם לא היו יודעים מכיוון שרק ליהודים היתה זהות פלשתינית עד להקמת המדינה.
http://iloveisrael-lior.blogspot.com/2011/10/3000.html

קריאה מהנה.

Itai Greif אמר/ה...

צר לי לשמוע. קשה לי לתאר חיים בלי אבא שלי... ואני חייב להעריך את הנכונות שלך לדון; לפחות על פניה. אבל, לאור הטיעונים המוקדמים שלך, אי אפשר להאשים אותי שקפצתי למסקנות לגבי אופי ה"דיון" שאתה מציע.

"שלום תמורת שטחים יביא לטילים ופיגועים בתל-אביב":
אנשים הטוענים את הטענה הזו מתחלקים לשני סוגים: סוג של אנשים אומרים "כאשר מוקמת יישות פוליטית אוטונומית פלשתינית לצידנו, צריך לוודא שבטחון ישראל יישמר", והם מציעים מגוון של פתרונות: פירוק היישות מנשקה, שמירת כוחות ישראלים/בינ"ל על גבול ירדן, שליטה על המרחב האווירי, וכן הלאה. הסוג השני אומר "ערבים תמיד ירצו להרוג אותנו, לכן כל אוטונומיה שנתן להם, הם ישתמשו בה כדי לנסות להרוג אותנו", והם לא מוכנים לדבר על הסדרי בטחון, אלא רק על מניעת היישות הפוליטית הזו. אם אתה שייך לסוג הראשון, אני אשמח לשמוע מה הם לדעתך הסדרי הבטחון שתחתם תסכים להקמת יישות פוליטית שכזו.

השמאל בשביל אנשים כמוני הוא קבוצה של אירגונים קומוניסטים בעיקרם שמתנגדים לציונות" נראה שאצל אנשים מסוימים, ציונות היא משחק סכום אפס: אם ליהודים יש בית לאומי בארץ ישראל, אז לאף אחד אחר אין. אני תופס ציונות כדעה ש*גם* ליהודים מגיע בית לאומי בארץ ישראל. יש לנו מדינה, עכשיו בוא נפסיק למנוע מאנשים אחרים מדינה.

"השמאל גם מנסה להבאיש את ההתישבות ביהודה ושומרון כדי שזאתי תוקרב כקורבן במקום ההתישבות השמאלנית על אדמות הכפרים הערבים שננטשו במלחמת העצמאות מתוך בורות ואי הבנה בסיסית שדינם אחד הוא."
הבעיה עם ההתנחלויות וההבדל בין אריאל לתל-אביב היא סיפוח השטחים למדינת ישראל. תל-אביב יושבת על שטח השייך למדינת ישראל, אריאל יושבת על שטח מוחזק שלא שייך לא. אם מדינת ישראל תכריז על יהודה ושומרון כחלק ממדינת ישראל, 99% מההתנגדות של השמאל תיעלם. True story.

בוא נניח שאנחנו נגד להמשיך את הסטטוס-קוו, כי הוא גורם סבל למיליוני אנשים. תחת ההנחה הזו, מה לדעתך צריך לעשות? אני מקבל את הרושם שאתה נגד מו"מ והקמת יישות פוליטית אוטונומית - אם כך, אתה בעד טרנספר, או סיפוח השטחים?

lior אמר/ה...

אני שחושב שהטענה השמאלנית הציונית(בניגוד לטענה השמאלנית האנטי ציונית)מבוססת על רעיון מאד פשוט,וזה מה שהיה הלוגו של השמאל כשהוא זכה בבחירות ב1992:פשרה טריטוריאלית בכל יהודה ושומרון תמורת הסכם שלום קבוע וסופי.
ב1992 מכרו לאזרחים את הרעיון שזה כל מה שצריך לעשות.פשוט לא?תחזירו תשטחים ויהיה שלום.

הבעיה שהדרישות של הערבים אינם מתרכזות סביב יהודה ושומרון אלא על שחרור אסירים,ריבונות ושליטה על המקומות הקדושים,וטיפול בבעית הפליטים הערבים.
בעצם היחידים שהתלוננו למה אף טחד לא מדבר על הנושאים השחוביעם האלו בשנות ה90 היו רק הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני.הימין הקיצוני התריע על כך שלערבים ישנם עוד דרישות נוספות מעבר למה שמספרין לציבור בעוד שהשמאל הקיצוני התחיל רק אז בזמנו לדבר על הנושא ולתמוך הדרישות הערביות הנוספות למרות שהציבור בקושי היה מודע להם.
לכן עד היום ישנם אנשים שחושבים לתומם שכל מה שצריך לעשות בשביל שלום עם הערבים הוא להתפשר על יהודה ושומרון.
בסופו של דבר אהוד ברק הציע בשנת 2000 לערבים את כל מה שחשב שהם רוצים-את כל יהודה ושמרון אבל ערפת סירב,בגלל שהוא לא רצה לוותר על בעית הפליטים וירושלים.
הדרישה הערבית לגבי הפתרון לפליטים טוענת שישראל אחראית באופן בלעדי לבעית הפליטים ועליה להתיר את השבתם של הפליטים וצאציאם למקומות שבהם ישבו לפני מלחמת העצמאות.
לפי תוכנית השלבים לחיסול ישראל,אחרי שישראל תוותר על יהודה ושומרון תמורת שלום השלום יופר כדי שדרישה חדשה תתמלא-השבת מיליני הפליטים,אך ערפת שינה את הסדר והוסיף את השבת הפליטים וויתור על יהודה ושומרון כתנאי לשלום.
מן הסתם ברור שישראל לא יכולה לקלוט 4 מיליוני פליטים ערבים,כלומר 600000 הפליטים שברחו מהארץ בזמן המלחמה וצאציאם.גם אין שום הצדקה לפנות כ400 מקומות ישוב יהודים לטובתם,וגם אין יכולת.
האם נראה לך שאפשר לפנות את אשדוד?אשקלון?באר שבע?יהוד?בני ברק?יבנה?הרצליה?אור יהודה?חיפה?עכו?טבריה?צפת?והרבה מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ?
ובאיזה הצדקה?
מתוך כ400 מקומות ישוב ערבים שננטשו על ידי יושביהם בזמן מלחמת העצמאות(רובם ככולם לפני שההגנה עברה ממגננה למתקפה ב20 באפריל 1948)יותר מחצי ישבו על ישובים יהודים עתיקים כמו יבנה וציפורי ויהוידה וחלקם ננטשו לא ממזמן כמו עין זיתים ומירון.
יותר מחצי מהישובים היו ישובים שיושביהם היו מהגרים מיצרים,לובים וסודנים שהגיעו לארץ,בעיקר לאיזור החוף בתקופת הכיבוש המיצרי הקצר ב1832-1840 ובעקבות העליות הציוניות ויחד ובזמן המנדאט הבריטי.יהודיה למשל,כפר יהודי עתיק ליד יפו שנחרב על יד הצלבנים היה נטוש עד המאה ה19.אוכלסיתו גדלה מ1922 ועד 1945 ביותר מ1000 אחוז.
אם כן,
ברור שגם ישראל תוותר על יהודה ושומרון אי יכולתה לענות על הדרישה הערבית הלא צודקת לטיפול בבעית הפליטים תמנע ממנה לקבל תמורה לכך,אדרבא,אירגוני השמאל הקיצוני טוענים בקול גדול שישראל צריכה להיענות לדרישה זאת ןלכן הערבים לא יוותרו על דרישה זאת במצב הנוכחי.
מה אם המקומות הקדושים?
הערבים דורשים ריבונות מלאה על המקומות הקדושים בירושלים,חברון,שכם ובית לחם ומקומות אחרים ביהודה ושומרון.לפי ההיסטוריה,תחת לשטון מוסלמי הערבים לא נתנו ליהוידם לעלות להר הבית ומערבת המכפלה ודרשו מהם כופר כבד על הזכות להקבר בהר הזיתים ולבקר בבית לחם ובקבר שמואל.
תחת הכיבוש הירדני על ירולשים הערבים לא הסכימו לתת ליהוידם להתפלל בכותל המערבי למרות שהיו חתומים על הסכם רודוס שבו נתחיבו לכך.
כבר עכשיו הגישה של יהודים למקומות הקדושים בחברון
ובשכם ובית לחם מוגבלת,אם לערבים תהיה שליטה ריבונית על הר הבית,הם יוכלו לבנות שם מסגד,או שיוכלו למנוע מיהוידם להתפלל במקום,או שיגרמו למקום לניות מסוכן לגישה ליהודים,זהו סיכון גבוע מדי.

המצב בישראל כיום הוא שבאופן אוטומטי אין לה לגיטימציה להגיב על תוקפנות מצד הערבים.שים לב שחמאס יורה טילים וארטילריה מעזה לישובים ישראלים.בזכות השמאל-העולם לא אומר מילה על כך ורק מגיב אם ישראל מעיזה להחזיר אש.
לכן בעתיד אם ישראל תוותר על יהוהד וומשרון ותסבול מתוקפנות מאיזורים אלו אין לצפות לקבלת לגיטימציה מהתקשורת לתגובה ישראלית-תודות לשמאל.
ירי ארטלירי ספורדי על ישוהי ישראל מיהודה ושומרון יכול לגרום לנזק כבד ביותר לישראל אבל תגובה ישראלית,בעיקר אם יש הסכם שלום תהיה בעיתית-ישראל לא תוכל עוד להפציץ את האיזור בתגובה או אפילו לפגוע בחוליה שירתה עליה=הרי שזאת תהיה הפרה ריבונות של הישות הערבית ביהודה ושומרון.
אני זוכר היטב איך היתי שוכב במארבים בשדות ליד ענבתה,וכשהסתכלתי מערבה ראיתי בבירור את תחנת הכח של חדרה ואת מגדלי עזריאלי בוהקים"מזל שלערבים אין תותח 155 ממ אמרתי לעצמי".

lior אמר/ה...

דבר אחרון
למה נראה לך שתל אביב היא חלק ממדינת ישראל?על סמך מה?
על בסיס תוכנית החלוקה?תוכנית החלוקה או החלטה 181 מ1947 לא היתה החלטה מחיחת אלא הצעה לפתרון הבעיה
והיתה תלויה בהסכמת שני הצדדים.
מכיון שהערבים דחו את ההצעה ופלשו לארץ ישראל החלטה 181 בטלה.
אז על מה?על הסכמי שביתת הנשק מ1949(הקו הירוק)?
הסכמי רודוס מ1949 לא היו הסכמי שלום והגבולות שסומנו בה לא היו מעולם גבולות בינלאומים מוכרים וזאת על פי דרישת הערבים.הדבר נכון במיוחד לגבי הגבול עם ירדן.ירדן פלשה באופן לא חוקי לארץ ישראל והשתלטה על יהודה ושומרון באופן לא חוקי.ב1950 ירדן סיפחה את האיזור אך פרט לבריטניה ופקיסטן וכמובן-ערבי יהודה ושומרון(שעדין לא קראו לעצמם פלסטינים) אף אחד לא הכיר בסיפוח אפילו לא מיצרים לכן מעולם אי אפשר לטעון שהקו הירוק היה גבול בינלאומי.
אז על מה מבססים את זה שתל אביב היא חלק מישראל?
על אותו דבר שמבססים את אריאל וחברון כחלק ממדינת ישראל.ו...גם אותו דבר שמבסס את המדינות הערביות השונות,וכן הקורדים והארמנים.
מסמכי היסוד של מדינת ישראל הם שלושה מסמכים עיקרים:
החלטת סן רמו מ25 לאפריל 1920
המנדט על ארץ ישראל שאושר על ידי חבר הלאומים ב1922 אחרי שהוענק ב1919 על יד מעצמות ההסכמה
חוזה הגבולות הצרפתי בריטי מ23 בדצמבר 1923
ובנוסף החוזה הבריטי אמריקני מ3 בדצמבר 1924
בנוגע לארץ ישראל
מסמכים אלו מהוים את ההכרה הבינלאומית המחודשת בזכויות העם היהודי על מולדתו פלשתינה ארץ ישראל בהתאם לחוק הבינלאומי.
אם בהצהרת בלפור מ1917 הצהירה בריטניה על מדיניותה החיובית כלפי הציונות,ב1920 עם החלטת סן רמו התחיבה בריטניה למעצמות ההסכמה להוציא לפעל את הצהרת בלפור.
היה ברור שהכוונה בהקמת המדינה היהודית לכל ארץ ישראל,על שני גדות הירדן,שכן אם היה מדובר על מדינה יהודית על חלק מארץ ישראל,היה שזה היה אמור להיות מצוין בהצהרה והסכמים השונים כמן סן רמו.
החלטת סן רמו שילבה את הצהרת בלפור עם סעיף 22 באמנת חבר הלאומים שהוראותיו הכלליות התיחסו במפורש ליהודים שיקימו את מדינתם במולדתם ההיסטורית-לא היתה שום כוונה להחיל את סעיף 22 על ערבי ישראל.
ב3 בינואר 1919 נחתם הסכם פיסל ויצמן שבו הערבים מכירים בזכות היהודים לחיים עצמאים בארץ ישראל.
הסכם זה יחד עם הגדרתו של פיסל עצמו את דרישות המשלחת הציונית בראשות ויצמן וסוקולב לועידת השלום בפריז כ"מתונות וראויות" מראות שהיה ברור אז שסעיף 22 מתיחס ליהודים ולארץ ישראל.
החלטת סן רמו נהיתה סעיף 95 בהסכם סוור שסיים את המלחמה עם תורכיה היתה שרירה וקימת ושימשה כהקדמה לכתב המנדט ואושררה על ידי 52 מדינות.
בעצם החלטת סן רמו הוא ה"מגנה כרטא " של עם ישראל.
לכן,מבחינה משפטית,
לישראל יש ריבונות על יהודה ושומרון גם אם איננה שולטת על איזורים אלו בפועל,כלומר דה יורה.
בנוסף לכך,
לפי המשפט הבינלאומי,כשמדינה נופלת קורבן לתקיפה,אם במהלך מלחמת מגן נגד התוקפן היא משתלטת על שטחי האויב,זכותה להחזיק באיזורים האלו,וזכותה לקבוע אם לשאת ולתת על נסיגתה מאיזורים אלו או לא,לפחות עד שהסכם שלום וסידורי בטחון נאותים בעיניה נחתמים.במקרה של יהודה ושומרון ישראל השתלטה על האיזורים האלו במלחמת מגן אחרי שהותקפה על ידי ירדן(ירדן עצמה לא היתה בעלת ריבונות חוקית על האיזור ממילא)ולכן השתלטות על האיזור היתה חוקית-החלטה 242 מכירה בחוקיות ההשתלטות שכן לולא הכירה בכך היתה ההחלטה דורשת את פינוי השטח באופן מידי לא שום חתימה על הסכם או סידורי בטחון.
גם ועידת ז'נבה הרביעת שאוסרים על העברת אוכלסין לתוך שטח כבוש איננה רלונטית ליהודה ושומרון-שהרי כבר הבהרתי שאין זה איזור כבוש.אך נניח שכן,הסעיף הנדון(סעיף 49)מתיחב למעשי הנאצים שהשתלטו על ארצות שונות והעבירו אוכלסיות שונות לתוך אזורים אלו על מנת לשעבדם או לחסלם,דוגמא לכך היא יהודי גרמניה שהועברו למחנות בפולין והושמדו.הסעיף בא למנוע חזרה של מעשים שכאילו לכן כל עוד ישראל איננה מעבירה את המתנחלים מישראל ליהודה ושומרון על מנת לשעבדם או לחסלם אין ממש קשר.

Itai Greif אמר/ה...

ליאור; זו מתחילה להישמע כמו כל שיחה שיש לי עם מצביע ליכוד מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה: הסכמי אוסלו הם סכין בגב האומה; כל השמאלנים בוגדים; אי אפשר לסמוך על הערבים.

"אוקי," אני אומר. "בוא נניח שאני נגד להמשיך את הכיבוש הלא חוקי, המשחית, היקר להחריד, הנוראי, הגורם סבל למיליונים שבו אנחנו עוסקים כרגע. אני מבין שאין שום דבר שהערבים יכולים לעשות שיגרום לך לסמוך עליהם. מה *אתה*", אותו מצביע ליכוד היפותטי החוזר על עצמו "רוצה לעשות?"

אז, כל פעם, הם מתחילים לעשות מה שאתה עושה: לספר לי כמה הערבים והשמאלנים בוגדניים, כמה נוראים היו הסכמי אוסלו, וכמה אי אפשר לעשות שלום עם הפלשתינים.

אוקי. הבנתי. אתה הצגת, בצורה מאוד ברורה ומדויקת, מדוע אתה נגד הסכמי אוסלו, או מו"מ עם הפלשתינים, או הקמת מדינה פלשתינית. אבל אלו דברים שאתה *נגדם*. אני שאלתי איזה דבר אתה *בעדו*.

אני חושף את ההנחה שלי, שהייתה די גלויה ואני אחזור עליה שוב למען הדיון: הכיבוש הוא לא חוקי, לא מוסרי, יקר להחריד, משחית, וגורם סבל למיליונים.
אני מקבל את ההנחה שלך, שאין שום דבר שהפלשתינים יכולים לעשות שישכנע אותך שהם לא חורשי רעה ורוצים במותך, ואני מקבל את ההנחה שלך, שאסור לתת למדינה פלשתינית לקום.

עכשיו - אתה מוזמן להתווכח על ההנחה שלי, אם אתה לא מקבל אותה. אבל אם אתה מקבל אותה, אז אני מבקש שתענה על השאלה שלי, במקום לחזור שוב על כמה אוסלו היה נוראי: מה לדעתך צריך לעשות?

האם אתה בעד שישראל תספח את יהודה ושומרון ותהפוך אותם לחלק ממדינת ישראל, כפי שעשתה לאילת ב-48, או לרמת הגולן ומזרח ירושלים ב-67? האם אתה בעד שתעשה זאת רק *אחרי* שתפנה אותם מאוכלוסיה לא-יהודית?
אם אתה נגד שישראל תעשה זאת, מה אתה חושב שישראל צריכה לעשות עם השטחים המוחזקים הללו?

lior אמר/ה...

איתי,
על סמך מה אתה מבסס את טענותיך שקים כיבוש?אנא התיחס להסכם הערבי -יהודי,להסכמי סן רמו ולצ'רטר של האום!
על סמך מה אתה מקים את טענותיך שישיבת ישראל ביהודה ושומרון איננה חוקית?


לדעתי,
ישראל בתור מדינה יהודית נכשלה בלשנות את העמדה הערבית מוסלמית,שמתנגדת לקיומה של מדינת ישראל,אבל,מבחינה היסטורית לצערי אין הרבה מה שישראל יכולה לעשות.
במשך 1300 שנים ישראל היתה מדינה כבושה תחת המוסלמים והיהודים שחיו בה חיו תחת כיבוש ודיכוי מחפירים.
היהודים היו "דימי" וזכותם להמשיך לחיות ולהמשיך לקים את דתם תלויה היתה בהסכמתם לחיים תחת כיבוש מוסלמי ללא כל זכויות חוקיות או אזרחיות ובעיקר בתשלום מס הג'יזיה שגרם צרות רבות ליהודי א"י במשך אלף שנה ורק בעזרת יהודי הגולה עמדו בתשלום השנתי.
לפי חוקי האיסלם אסור ליהודים לחיות חיים עצמאים וחופשים.
אסור ליהודים להיות בעלי אדמות או רכוש,ואסור להם לבנות בתים או בתי כנסת חדשים או לשפץ ישנים.
אסור להם גם להחזיק בכלי נשק אן כלי רכב ועדותם בבית המשפט נגד מוסלמי איננה קבילה.
קיומה של מדינה עצמאית לא מוסלמית במזרח התיכון אשר בהם יהודים הם בעלי אדמות,הבונים בתים ובתי כנסת,לובשים אלו שהם בגדים לפי רצונם ,מחזיקים בנשק ונוהגים בכלי רכב וחיים בחופשיות ללא תשלום מס למוסלמים הופך אותם לההיפך מדימי-לכופרים,ולכן דינם לפי האיסלם הוא מוות.

לכן,
אין שום נוסחא של הזזת שטחים לפה ולשם שתשנה את הגישה הזאת.
ב2011 היה משחק בקטר של כל מדינות ערב,משחקי הכדורגל של העולם הערבי.היתה נציגות מהרשות ה"פלסטינית" וכל פעם שמדינה שיחקה הוצגה מפה של המדינה על צג המסך הגדול לפני הצופים באיצטדיון ובטלויזיה אבל נגרמה מהומה גדולה כאשר מפת "פלסטין" היתה "רק" יהודה ושומרון ועזה.
מהומות פרצו בירדן נגד השגרירות של קטר בעמן ואפילו הוקמה קבוצה בפיסבוק כדי להבהיר לקטר שהכרה בישות הציונית היא בילתי מקובלת.גם בעזה היתה הפגנה גדולה והיתה קריאה להחזיר את השגריר ה"פלסטיני" מקטר.
היה כעס רב גם על הרשפ וגם על החמאס על שתיקתם בנושא ובתגובה הגיבו ביטאוני המפלגות שאין בכלל ויכוח מה גבולותיה של "פלסטין" ושקטר פשעה פשע גדול בכך שהכירה באויב היהודי כגוף עצמאי.
אז תבין,אין על מה לדבר.

lior אמר/ה...

אבל מה צריך לעשות?
דבר ראשון יש לספח את שטחי יהודה ושומרון.זהו הדבר המוסרי ביותר והצודק ביותר והחוקי ביותר.דרך אגב החוק הזה כבר קים עוד מ1948 פשוט אף ממשלה לא אוכפת אותו.
באותו זמן הצעד השני יהיה לקבוע במדינת ישראל,חוק שחל על כל התושבים,גם יהודים וגם ערבים.
החוק הראשון צריך לקבוע שכל האזרחים והתושבים צריכים להשבע נאמנות למדינת ישראל בשביל הזכות לחיות בארץ ולהנות מזכויות אדם ואזרח,ביטחון וביטוח סוציאלי וחופש תנועה וכדומה חוק זה יוחל גם על יהודים וגם ערבים כאחד.אנשים כמו יהושע סובול או אילן פפה למשל בטח לא יחתמו וימצאו את עצמם ללא זכויות בעוד שמחמוד מג'נין או מרואן מטיבה יקבלו זכויות,אם רק יחתמו וישבעו .

החוק השני צריך לקבוע שהזכות להצביע לכנסת ולהבחר לכנסת או לכל אירגון שלטוני כמו מועצה,אסיפה,איגוד עובדים,עיריה כפר וכדומה תלוי ב3 תנאים.
הראשון הוא שירות צבאי או לאומי מלא ותקין.
משתמטים מהשמאל או חרדים מנטורי קרטא ימצאו את עצמם ללא זכות הצבעה או הבחרות אם לא יעמדו בתנאים.
כבר עכשיו משרתים בצהל ערבים מוסלמים.הדרוזים הם ערבים ושפתם ערבית.הבדואים הם ערבים ומוסלמים לכל דבר.הצ'רקסים הם מוסלמים אך לא ערבים.אם כן,מדוע שלא ישרתו ערבים אחרים?החוק חל גם על היהודים וגם על הערבים,ככה שאי אפשר לטעון שזאת דרישה גזענית.

כמובן שהצבא צריך לעבור רפורמה בעצמו כמו משכורות מינימום לחילים,ציוות חילים לבסיסים הקרובים לביתם,פיצוי הולם והגנה מלאה מבחינת החוק על חילי המילואים וזאת על מנת שצבא העם יפסיק להיות מיליציה מפלגתית ויתחיל להיות צבא מקצועי.

התנאי השני הוא שליטה בשפה העיברית.זאתי השפה הלאומית של ארץ ישראל,ארץ היהודים.

התנאי השלישי הוא כאמור שבועה למדינת ישראל.

התנאי הרביעי הוא הוכחת ידע מספק בהיסטוריה של ארץ ישראל ותרבותה,ככה שכמו שיהודי יצרך לדעת מי זה דאר אל עומר,ככה גם ערבי יצטרך לדעת מי זה משה מעזה וכמו שהיהודים יצטרכו ללמוד על הנכבה ככה יצטרכו הערבים ללמוד על טבח צפת הראשון ב1660 וטבח צפת השני ב1834.

החוק השלישי צריך לקבוע עונש מוות לרוצחים או בוגדים.טרוריסטים והמסיעים להם יומתו.גם מי שנשבע לישראל ובגד בה-יומת.חוק זה דרך אגב קיים(סעיף 97 לחוק העונשין)אבל אף אחד לא אוכף אותו.

כאמור,בשביל זכות הצבעה יהיו חיבים לשרת בצבא ושאר התנאים אך בשביל לקבל זכויות תושב וכדומה כמו ביטוח לאומי יצטרכו רק להשבע נאמנות למדינה.
מי שלא יהיה מוכן לעמוד בתנאים האלו,תנתן לו אפשרות לעזוב את הארץ עם פיצוי הולם.

ישראל צריכה לפרק כל גורם אשר איננו מכיר בזכות קיומה של המדינה,וזה כולל את הרשפ וכמובן חמאס ישראל גם תאסור הפצה של שנאה ושקרים על ישראל והיהודים בעתונות והתקשורת של הערבים בישראל ובמערכת החינוך.
ישראל תקח על עצמה לטפל בבעית ה"פליטים" הערבים בשטחה.
ישראל תפרק את אונרא ולא תרשה לו לפעול בשטחה כולל יהודה ושומרון מתוך הכרה שאונרא מנציח את בעית הפליטים ולא מסיע לסיומה בעוד שהוא מיצג את התעלומותו המבישה בפליטים שנשכחו-מיליון היהודים שגורשו חסרי כל ממדינות ערב.ישראל תנהל דיאלוג ישיר עם ה"פליטים" הערבים במחנות הפליטים השונים,ותברר לאלו מהם מגיע פיצוי כלשהוא על אדמות או רכוש שהיה בבעלותם לפני מלחמת השחרור.ישראל תדאג לישב את ה"פליטים" מחדש בתמורה לנאמנותם לישראל.

lior אמר/ה...

את התוכנית הזאת אפשר לישם בצורה זאת או אחרת.אפשר לספח את יהודה ושומרון בבת אחת או שאפשר לספח קודם את שטחי סי ובי ורק אז את חברון ואז בית לחם ולבסוף את שכם ושאר ערי השומרון.
גם את חוק הבחירות אפשר לישם קודם על היהודים,ואם זה הולך טוב,לישם על ערבי ישראל,אם זה הולך טוב,לישם על ערבי יהודה ושומרון או על האיזורים שסופחו.את רצועת עזה יהיה צורך לכבוש מחדש על מנת לישם זאת כמובן שלא נצטרך לחכות הרבה זמן להגיב על תוקפות מצד עזה על מנת לנצל את זכותינו לחזור ולשוט באיזור ולישם את אותם חוקים.

מתוך ההיכרות שלי עם ההיסטוריה של הערבים ,בעיקר בתקופה המודרנית,ניתן למתוח קו ולציין שאי אפשר להגדיר את התנהגותם,ואי אפשר לצפות את התנהגותם,ולכן כל תוכנית שאומרת"אם נעשה ככה וככה אז הערבים ......" נידונה לכשלון כי לערבים יש נסיון רב בלהתנהג ההיפך מהציפיות.
תגובת ערבי ישראל למהלך שכזה עשויה להיות רעה,אולי אפילו אלימה או להיפך.
תגובת ערבי יהודה ושומרון עשויה להיות ככה או ככה.הם עשוים לקבל זאת,מתוך סיבלם הרב תחת שלטון ערבי של הרשפ ועזה,או עשוים להתנהג כצפוי-להתפרע,ליצור אינטיפדה חדשה(שהם כבר הכריזו עליה במאי 2011)לחזור לעימות אלים אלא שהפעם לא יהיה הרשפ או החמאס שיחמש אותם או יסית אותם לבצע את פעולותיהם.
תגובת התקשורת לעומת זאת צפויה-הפגנות בכל רחבי אירופה ובמזרח התיכון,מדינות ינתקו איתנו קשרים דיפלומטים ומסחרים,מדינות ערב עשויות אפילו לאיים במלחמה.
לתקשורת יש להגיב כמו שצריך-לציין את זכותינו לשלוט ולשבת ביהודה ושומרון-הסכמי סן רמו,חבר הלאומים,הצ'רטר של האום.
מדינות שמהוות שוק חשוב לנו או שאנחנו שוק בשביל להם לא יתרשמו מכך יותר מדי ככ היה במלחמת לבנון השניה וגם בעופרת יצוקה.
איומי מדינות ערב-לא משהו חדש בכלל.
בלי שום קשר למה שאנחנו עושים,
מיצרים עשויה בהחלט להגיב צבאית על כל פעולה שלנו בעזה,וגם טורקיה.וזה המצב עכשיו.החדשות הטובות הוא שכבר הינו 19 שנה במצב הזה ממקודם.
גם בירדן ישנו סיכוי שהרוב ה"פלסטיני" יפיל את המלך ויקים מדינה" פלסטינית" עוינת ממש לידינו שלא תהיה לו בעיה להכניס צבא עירקי או אירני לשטחו ולהציבו על גבולינו.
החדשות הטובות הם שהינו במצב הזה 19 שנה.

מה שהערבים עושים במדינות שלהם הוא עינינם,מה שהם עושים בשטחנו הוא עינינו.
אני מאמין בחזונו של הרצל כפי שהוא בא לידי ביטוי ברומן"אלטנוילנד" על הקמה של מדינה יהודית עצמאית,שבה יהודים,נוצרים ומוסלמים חיים בשלום ומכבדים אחד את השני,מדינה שבזמן שהיא מכבדת את התרבות והדת שלה היא נותנת מקום לחופש. אנחנו לא יכולים להשפיע על הערבים במדינות אחרות לשנות את דעתם,אך את הערבים בשטחנו-יש לנסות לפחות.לא ילך,ננסה משהו אחר,ויתור על שטחים כבר ניסינו-זה לא עובד.

סיפוח של יהודה ושומרון ופירוק מנשקם של הגופים הערבים שם ימוטט את המערך ה"פלסטיני" לגמרי.זה יחזיר אותם 50 שנה אחורה ויגרום לרבים מהם לוותר על המאבק ולהשלים עם ישראל.עצם הרעיון של לפרק את ישראל על ידי הרעיון השיקרי שקיים עם ערבי נפרד -העם הפלסטיני ילך וידעך וישכח.
לא תהיה לערבים אפשרות לאיים בטילים ,ארטיליריה,ונשק קל ופיגועי התאבדות על ישובינו ועצם המשך חיהם באיזור יהיה תלוי בשבועתם אמונים לישראל.
ממשלה "פלסטינית" אם תוקם במקום הרשפ תוקם בחול ולא בארץ ושם יכולתם של הפתח מצד אחד וחמאס מצד שני להרחיק גורמים שונים(כמו קומוניסטים,נוצרים,סונים ,שיעים,תומכי מפלגות שונות וכמובן תומכי ישראל)בכח תהיה מוגבלת.

Itai Greif אמר/ה...

הופתעתי לטובה, ואני שמח על כך; הצגת מה לדעתך צריך לעשות, ואני אשמח אם אכן הכיבוש יסתיים בקרוב תחת התוכנית שלך. אני לא מסכים עם הרבה מהנחות היסוד שלך לגבי "ערבים", אבל אני רואה מסביבי הרבה מאוד יהודים שיש להם את הנחות היסוד שלך; לכן, מכיוון שאני רוצה סוף לכיבוש, אין לי בעיה עם סיפוח השטחים ואף כתבתי על כך בעבר (http://hineblog.blogspot.com/2011/06/blog-post_26.html)

אני חושב שאם תדבר עם מצביעי ליכוד, ישראל ביתנו או תושבי יו"ש אחרים תגלה שיש מעט אנשים שמעוניינים בסיפוח השטחים. אולי, מכיוון שבבחירות הבאות כנראה שוב רוב הקולות יגיע למפלגות ימין, כדאי שתשקיע מאמצים בשכנוע מצביעי מפלגות ימין אחרים בחשיבות שבסיפוח השטחים.

lior אמר/ה...

אני לא מצליח להכנס לקישור שנתת לי.

"הכיבוש יסתים"?על סמך מה אתה מבסס את טענתך שקים כיבוש בשטחי יהודה ושומרון?יהודה ושומרון אינם שטחים,והם אינם כבושים,ובטח שלא תחת כיבוש לא חוקי.מה לא שמעת על החלטה 242 של האום?הצ'רטר של האום סעיף 80?הסכם סן רמו?ועידת השלום בפריז 1919?הסכם סוור?אמנת המנדט?אמנת חבר הלאומים סעיף 22?

הרבה אנשים רוצים שישראל תספח את יהודה ושומרון מתוך ההכרה הברורה והבילתי ניתנת להפרכה שזהו שטח ישראלי ויהודי לכל דבר אבל(האמת,אין איזור יותר יהודי מזה-זאתי יחשראל האמיתית),הם מפחדים שסיפוח שכזה יפגע במאזן הדימוגרפי בארץ ישראל ויצור מדינה דו לאומית,דבר שהוא לא אלא קשקוש של השמאל.

בנוסף לכך הרבה הרבה אנשים שוכנעו על ידי התקשורת האנטי יהודית והאנטי ציונית בישראל בניצוחו של השמאל שאין פתרון לבעיה מלמד פתרון שני המדינות,מה לעשות ,הקומוניסטים הם אמני שטיפת המוח.
יש כאילו כמוך שאפילו מאמינים שיש איזשהיא עבירה על החוק הבינלאומי בסיפוח יהודה ושומרון אך טעות!לפי החוק הבינלאומי רק לנו יש ריבונות על האיזור.

כל מפלגות הימין תומכות בסיפוחם של יהודה ושומרון.הליכוד כבר איננו מפלגת ימין ואני לא רואה הבדל בינו לבין מרץ או העבודה.אני לא רואה ממש הבדל בינם לבין קדימה או ישראל ביתנו.
כולם מפלגות מרכז המאמינות בצורה זו או אחרת בבלוף של פתרון שני המדינות.אם אבו מאזן היה מועיל בטובו לשבת למשא ומתן עם נתניהו הוא היה מקבל ממנו אותו דבר בערך כמו שציפי ליבני או ברק היו נותנים-לו רק היה אבו מאזן מוותר על זכות השיבה,דבר שאין סיכוי שיעשה.
הסיכוי היחידי שאי פעם הערבים יוותרו על זכות השיבה יבוא ברגע שלא יהיה שמאל קיצוני בישראל שתומך בהתלהבות בדרישותיהם המטורפות והלא צודקות.

כיום בימין מי שתומך בסיפוח זה משה פיגלין מהליכוד,אריה אלדד ומיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי,וכמובן מנהיג מולדת רחבעם זאבי הי"ד,שהרבה ממה שהצעתי מבוסס ישירות על המצע שהיה למפלגה בזמנו ונהגה במקור על ידו(1998)ועדין קים במצע של האיחוד הלאומי.

Itai Greif אמר/ה...

יהודה ושומרון הם שטחי אדמה, שטחי ארץ. כמו שתל-אביב היא התייחסות לשטח, לא רק לעירייה.

בבקשה אל תחזור להשתמש במילה "שמאל" (או אפילו "קומוניסטים") בצורה כל כך פרועה ומנותקת מהמציאות. היה לנו מאוד נחמד עד כה, כשהפסקת להשתמש בדמגוגיה זולה ושקרית כדי לתמוך בטיעונים שלך.

"הרבה אנשים שוכנעו שאין פתרון לבעיה מלבד פתרון שתי המדינות" - זה לא קשור לתקשורת. להזכירך, המפלגות הגדולות בכנסת, הליכוד וקדימה *אינן* מפלגות שמאל (קיצוני או אחר), והן מדברות *רק* על פתרון שתי המדינות. ליברמן וביבי בשום נקודה לא עברו לדבר על סיפוח עזה, יהודה ושומרון והחלת הריבונות הישראלית שם.

הוסף רשומת תגובה