‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 11 במרץ 2012

שלוש הערות על העברית

איזה כוח יש לעברית; איזו אלה אדירה, שעצם קיומו של שם דומיין כמו .co.il.יהוה יכול להעליב ציבור שלם; "צורם תרבותית" כותב פריסקו, ליברל מאמין שבדרך כלל נמצא בפינה ההפוכה ממחסום-הפה הדתי,  "הרי אם יש יוצא מהכלל, זה השם הזה"[1]. הרי את הכלל יצרנו בכך שיצרנו את המילה. בתחילה את כל המילים היה אפשר להגיד; מילים מחמיאות, מילים מעליבות, מילים ציוריות, מילים פרקטיות. אז חיברנו אות לאות, אמרנו "זו המילה אפשר לקרוא, להבין, לדעת, לזכור, לאהוב, לשנוא, לדחות - אך אסור לומר אותה, לכתוב או להעתיק". כך בכל פעם שסופר סת"ם מעתיק ספר תורה, אין הוא כותב את השם המפורש בתור עצמו, אלא חוזר אחורה לפסגת ההר וחורט דברי אלוהים חיים על הדף כבראשונה. כך כל הופעה של יהוה היא הופעה ראשונה, אף פעם לא ממוחזרת, משתנה, מתפתחת. מנותקת מכל שאר המילים בשפה החיה, שיכולות לצמוח, או למות. 



איך תכנה גבר הנשוי לגבר אחר? בכותרת משנה על סלב אקראי "אחרי שנתיים של נישואים, אמיר פיי גוטמן ובעלו ינאי פרישר מתכוננים לשלב הבא..." העברית מכירה את בעל הנשים[2], מה תעשה עם בן זוגו של גבר? תהפוך אותוֹ לבעלוֹ שלוֹ ואותוֹ לבעלוֹ שלוֹ - והמילה "בעלוֹ" הופכת למגוכחת, הו"ו בחוֹלם נדמית כילד נמתח על קצות האצבעות, מנסה להגיע למדף הגבוה שעליו יושבת איזו שפה גמישה, מקבלת, מעבר להשגתנו.

השפה חיה וקיימת, מתפתחת עם דובריה, והתרבות שבה הם חיים. על מונח להתרחב ולהתכווץ, כדי להכיל פרטים חדשים, או להפריש מעצמו פרטים שלא מתאימים לו יותר. כך "שוביניזם" מאבד את התייחסותו לגזע או למוצא, מצמצם עצמו לשימוש הצורב מול האישה והנשי, ו"קובץ" או "סרט" אוספים להם משמעויות טכנולוגיות חדשות. אז המילה "בעל" פותחת חזית חדשה ומנסה להכיל את מערכות היחסים שלא היו קיימות כאשר נותרה, אבל אין לה סיכוי כל עוד תוקפים אותה מן העורף על מטענה ההיסטורי.



בין זמן לזמן, האקדמיה ללשון העברית נאבקת על השימוש בלשון האנגלית באקדמיה. טוב יעשו הסטונדטים אם ידעו אנגלית, שכן זו שפתו של העולם האקדמי, ושפתה של הרשת המחברת אותם לעולם הזה. טוב שיש מקום באקדמיה לסטודנטים ומרצים מחו"ל. אבל שתי טובות אלו אינן הסיבה ללימוד בלשון האנגלית. הרי לא האקדמיה היא שמחלישה את השימוש בעברית. עושים זאת העיתונאים ועורכי העיתונים, הסופרים ועורכי הספרים, מורות הספרות ומפקחותיהן. אז מה רוצה האקדמיה? רוצה שהממשלה הזאת, שאין לה בעיה להתעלם מהמציאות, לעקם את היד ולהגביל את הדיבור, תחוקק נגד. תכריח בעד. תעשה משהו. העיקר שהעברית תהיה ראשית מעל האנגלית, גם במקרים הספציפיים שבהם האחרונה עדיפה.


העברית חיה קצת מעל מאה שנים. כעת היא שפתה של ישראל, אין להכחיש זאת. אזרחיה הערביים לומדים עברית אחרי שהם לומדים ערבית, בעוד שאחוזון עושים את הצעד ההופכי. אבל הצמיחה שלה לא תלויה בדיבור השגור, היומיומי. הצמיחה שלה תלויה באימוץ מילים חדשות, וצורות חדשות להשתמש בהן[3]. הממסד הדתי, העיתונות, האקדמיה, אם יאתגרו את עצמן ואת חבריהן יוכלו להמריץ את העברית; במקום זאת, נראה שהם רק מכבידים עליה.


1 - האינטרנט, אהובתי, תמיד לצידם של חסרי השליטה; הרי עצם הניסיון להחניק את שם הדומיין גרם אפילו לפריסקו לכתוב את השם המפורש בפוסט המקושר.
2 - כמו שרועה הכבשים הופך לרועה כאשר הוא מקבל לידיו את העדר, ואילו הכבשים נשארות כבשים, כך בעל הנשים הופך לבעל כאשר הוא מקבל לידיו את האישה הראשונה, ואילו היא נשארת אישה, ללמדנו שכבשה עוברת מרועה לרועה ונשארת כבשה, ואפשר לצרף כבשה לכבשה וליצור עדר. כך אישה עוברת מבעל לבעל, ואפשר לצרף אישה ולאישה וליצור צרה. 
3 - ראו כמה נוח לבנות פועל חדש באנגלית, שאינה מוגבלת על-ידי השורש והמשקל, לעומת העברית.