יום שלישי, 7 בנובמבר 2017

דיבור על תכונות גבריות טובות

(הערה מקדימה: פוסט זה הוא חלק מסדרת שלושים ימים של פמיניזם, סדרה שתלווה אותנו לכל אורך חודש נובמבר. לחיצה על הקישור או על התגית "שלושים" תוביל לאוסף כל הפוסטים השייכים לסדרה)
בעקבות הפוסט הקודם, על הצורך בארגז כלים לגבריות חדשה, אחד המגיבים בפייסבוק כתב כך:

אני חושב שזו תגובה טובה, כי היא מעלה שלושה דברים בטקסט קצר. אחד, המתח שנדמה שקיים בין פמיניזם ובין גבריות; השני, המיקום של תכונות גבריות ונשיות על ספקטרום בין טוב ורע; והשלישי, שאין אצלי מספיק דיבור על תכונות גבריות טובות. 

אני אתחיל מן האמצע, אמשיך לסוף, ואחזור להתחלה. אני לא מאמין שיש תכונות גבריות ותכונות נשיות "אינהרנטיות". זו שפה מהותנית שעושה הרבה נזק למאבק הפמיניסטי; היא מובילה אנשים לחשוב שאם מישהו מתנהג כך וכך אז הוא "גבר אמיתי", ואם לא, אז הוא לא "גבר אמיתי"; שמשהו הוא "התנהגות נשית". למשל, בסוף השבוע מישהי אמרה לי שאני "אימא טובה" בגלל שאני הורה מעורב, דואג, מפנק ורגיש לצרכים של הבת שלי. אבל, מה לעשות, גם אם אהיה ההורה הכי טוב בעולם, עדיין לא אהיה אימא; כי אני גבר, ואם אני גבר, אז אני אבא. כי זה מה שאבא אומר, בעברית. אבל אם משייכים אכפתיות או רגישות וכן הלאה דווקא לנשיות, אז פתאום אני "אימא". 

לצערי, השפה לפעמים דוחפת אותנו לדבר בצורה מהותנית. הנה גם אני דיברתי על "גבריות" ולא על "הרגלים גבריים". אני לא מאמין שיש גבריות אינהרנטית, קבועה, אלא שתמיד תהיה חלוקה בין גברים ונשים[1], ובאופן טבעי אנשים ידברו על תכונות גבריות ונשיות, או על גבריות ונשיות, ועל להיות גבר ולהיות אישה.

אם אנחנו מקנים הרגלים מסוימים לגברים, אז נראה את ההרגלים הללו בתור "תכונה גברית", ולצערי כרגע זה גם אומר שאנחנו בהכרח חושבים שהיא לא תכונה נשית, ולהיפך. לדוגמה, כתבתי שאני הורה רגיש; אם מישהו רואה "רגישות" בתור "תכונה נשית" הוא יכול לראות את הרגישות שלי בתור "הצד הנשי" שלי. אני לא חושב שזה המצב, ואני חושב שזו טעות, עוד פעם, לחשוב שאם אנחנו מקנים הרגלים לנשים להיות רגישות, זה אותו הדבר כמו להגיד "נשים הן רגישות במהותן", או שאם גבר רגיש, זה כי הוא "מתחבר לצד הנשי שלו". אני רגיש, אבל אני גבר רגיש. הרגישות שלי היא גברית. אני לא אומר שום דבר על הרגישות שלי מעבר לזה; אני פשוט צובע אותה בצבעים גבריים; זה מיתוג בלבד. כמו בפרסומת של Dove:


חברת קוסמטיקה רוצה למכור קרמים וכו' לגברים; אבל קרמים ובאופן כללי מוצרי טיפוח זה לנשים; טיפוח זו "תכונה נשית", והרי רק לנשים אכפת מאיך הן נראות, לא? אז מה עושים? לוקחים את אותם קרמים בדיוק, אבל שמים אותם באריזה עם צבע מטאלי, צבע "גברי", וממתגים אותם עם סימן פלוס ועם המילה Strength ומדברים על "גברים אמיתיים" - מתחת לאריזה הקרמים הם אותם קרמים, ולמה לא? זה לא שיש לנו עור שונה; אבל המיתוג מסייע לגבר שרוצה בכך לטפח את עצמו, ולא לראות את הטיפוח כתכונה נשית בהכרח. פשוט כי צבעו אותה מחדש.

אני נרתע מאלימות, וחושב שצריך לפתור סכסוכים בהדברות; אני לא חושב שזו תכונה נשית, אבל אם אנשים מתרגלים לראות נכונות למשא ומתן ופשרנות בתור "תכונות נשיות" אני בהחלט יכול לראות קושי בהקניית הרגלים כאלו לגברים. אני רוצה לקדם הרגלים לדבר ולהתפשר, אבל אז זה נראה למגיב אסף אלרון, שאני רוצה שגברים "יאמצו התנהגויות נשיות". לא כך. אני מאמין בהדברות ופשרנות כי אלו חיוביים יותר בעיניי מאשר אלימות, עקשנות או אטימות; אני יודע שאפשר להקנות לילדים הרגלים של הדברות ופשרנות כי אני מורה ומחנך ורואה שזה אפשרי; ויודע שאם נרגיל גברים לדבר ולהתפשר, הם יעשו את זה - כגברים. 

אני לגמרי יכול להבין למה, אם יוצאים מנקודת הנחה שתכונה מסוימת היא בהכרח נשית, להגיד שזו תכונה טובה נתפס כסירוס, נתפס כאמירה ש"להיות גבר זה רע", נתפס כרצון להכריח נשים לאמץ התנהגויות נשיות. אני גם מעלה את הביקורת לעתים קרובות שיש טקסטים פמיניסטיים שחוטאים באמירות הללו, ופמיניסטיות מסוימות לא נזהרות מספיק מן היכולת לפרש את הטקסטים שלהן ככה, מעדיפות במקום זה להגיד דברים כמו "אני שונאת גברים גאה", וכו'. 

אבל אני יוצא מנקודת הנחה שאני גבר, ומכאן כל מה שאני אעשה, אני אעשה כגבר. אני יכול להיות על הבמה בהצגת תיאטרון בשמלה ואיפור ולנסות כמיטב יכולתי לגלם אישה, ועדיין החוויה שלי תהיה חוויה של גבר, בגלל שכזה אני. אני יוצא מנקודת הנחה שהבת שלי, בהנחה שתגדל כאישה, תהיה אישה; אני יכול ללמד אותה להיות תוקפנית ועקשנית וחסרת פחד ואולי אפילו קצת בריונית - היא תשאר אישה. אני לא חושב שאני מלמד אותה "תכונות גבריות"; אני חושב שאני מלמד אותה הרגלים שהם חיוביים בעיניי, ואם היא תתרגל להתנהג ככה, היא תתנהג ככה - כאישה. בהנחה שהיא אכן תהיה אישה.

אני מקבל את הביקורת שאם מתמקדים יתר על המידה בתיאור הרגלים שליליים, שצריך להפטר מהם, לא משאירים מקום להרגלים חיוביים, שצריך לאמץ אותם ולקדם אותם. גבריות חדשה איננה נשיות בתחפושת. אני חושב שאנחנו צריכים לקדם הרגלים שאנחנו מאמינים שהם חיוביים פשוט כי הם חיוביים, ואם הם נתפסים היום כהרגלים נשיים, למתג אותם כהרגלים גבריים, משום שאין שום מניעה לעשות זאת; משום שברגע שגברים ינהגו ככה, אלו אכן יהיו הרגלים גבריים.



1 - יהיו שיטענו שגבריות ונשיות זה רצף, או מרחב, אבל גם כאשר טוענים לנזילות מגדרית, עדיין כל החלקיקים הנעים במרחב הזה עושים זאת מסביב לשני קטבים. ביום שיהיה מושג שגור ומובן למגדר שלישי, אני מוכן לעדכן את העמדה שלי. []

Grab This Widget

0 comments:

הוסף רשומת תגובה