יום שני, 6 בנובמבר 2017

ארגז כלים לגבריות החדשה

(הערה מקדימה: פוסט זה הוא חלק מסדרת שלושים ימים של פמיניזם, סדרה שתלווה אותנו לכל אורך חודש נובמבר. לחיצה על הקישור או על התגית "שלושים" תוביל לאוסף כל הפוסטים השייכים לסדרה)
תמיד יהיו גברים. אני אומר את זה למרות התחזיות של ג'ון וארלי ב"חוף הפלדה"[1]. אבל הגברים לא תמיד ייראו ויתנהגו וידברו אותו הדבר; למעשה, אפשר כמעט להבטיח שמה שאנחנו חושבים עליו היום כגבריות יהיה שונה לגמרי עוד 100 שנה או אפילו פחות; בהחלט ייתכן שכאשר אהיה גבר מבוגר בן 70 ואביט סביבי על הדור הצעיר, אני לא אזהה את מה שהם מכנים "גבריות".

יכול להיות שאתם חושבים שיש משהו קבוע ובלתי ניתן לשינוי בגבריות. זו לא מחשבה נדירה; אבל אם מרחיבים קצת את נקודת המבט וחושבים על זמנים ומקומות, לדוגמה, שבהם סריגה היא מקצוע גברי (בכל זאת, המסרגות הללו הן כלי נשק!), ורוד הוא הצבע הגברי וכחול הוא הצבע השני (הרי ורוד זה צבע חם ופעיל, ואילו כחול הוא צבע קר ורגוע...) והגברים הם אלו שמתקשטים בחצאיות ואיפור ותוספים לשיער ואילו הנשים לובשות בגדים פשוטים וחסרי צבע (הרי הגברים הם אלו שמחזרים אחרי הנשים, כמו בטבע) - מבינים שאין שום תכונה שאפשר לחשוב עליה, שום מאפיין של הגבריות, שהוא הכרחי להיותך גבר[2]

איך גבריות משתנה? כמו כל רעיון אנושי אחר, היא משתנה בתגובה ללחצי הזמן, נסיבות פוליטיות וכלכליות, היא משתנה באופן אקראי, כאוטי, נופלת ממצב מסודר ו"נצחי" אחד למשנהו, והיא משתנה בתגובה לאנשים שמנסים לשנות אותה. שמדברים, כותבים ופועלים כדי לשנות את הגבריות ולשנות את ההגדרה של מה זה אומר להיות גבר

השינוי של מושג הגבריות הוא חלק בלתי נפרד מכל מאבק פמיניסטי; אם אנחנו רוצים לבנות עולם צודק יותר אנחנו חייבים להתמודד עם הרגלים שמדכאים נשים ומקשים עליהן להתקדם, לממש את עצמן ולהגשים את הרעיונות שלהן, גם אצל נשים וגם אצל גברים[3]. אבל זה בלוג שכותב גבר בחודש המתמקד בבריאות גברית, אז בואו נדבר על גבריות בלבד כרגע. אם אנחנו רוצים לבנות עולם צודק יותר, אנחנו צריכים לחנך לגבריות חדשה, שכוללת הרגלים בריאים, שמובילים לעולם צודק יותר. במילים אחרות, כאשר מישהו שואל את עצמו "איך מתנהג גבר?" אנחנו רוצים שהוא יקבל תשובה שונה.

בהקשר הזה, זה מצער לראות שיש מחסור ב"מדריכים לגבריות" שהבחור הצעיר יכול לפנות אליהם. עומר ברק, איש אותיות, כתב 4 פוסטים ב-2016 ועסק בלהיות גבר בעידן המודרני, ועוד גבר שאשתו מכניסה יותר ממנו(!); אי אז ב-2013 בחור מאוד מוכשר בשם טל שמואלי ניהל בלוג בשם "ביצים" שעסק בחוויה הגברית, ובבנייה של גבריות חדשה[4]; ואם הולכים עוד יותר אחורה אז יש את גברא שהיה פעיל לקצת זמן ב-2010 ו-2011. תשוו את זה לעושר הרב של בלוגים ואתרים ומגזינים שעוסקים בנשיות ונשים, ואני חושב שתסכימו איתי שיש כאן פער מסקרן. הרי העידן המודרני, השתנות מושגי המיניות, הורות, משפחה, הכלכלה המודרנית מאתגרים גברים בדיוק כמו שהם מאתגרים נשים - למה נשים כותבות ומדברות ומתעסקות בנשיות, וגברים לא?[5]

אני לא חושב שיש משהו בסיסי בגבריות או איזה הרגל גברי שיוצא נגד דיבור על גבריות. התרבות הפופולרית מלאה בדימויים של גבר ובעיסוק ב"מה הוא גבר". אני גם בטוח שיש להרבה גברים את הצורך לדון בשאלה מה זה אומר להיות גבר בעידן המודרני, אם מצד אחד אומרים לנו שזה מתנשא ואף שוביניסטי לראות את תפקידנו בתור מעין אח גדול, מגונן ומפרנס עבור האישה הקטנה שנשארת בבית (ובכלל למה גבריות מוגדרת רק בתוך זוגיות הטרוסקסואלית מונוגמית?) מה הוא הצד השני? נגיד שברור לנו מה לא, אז מה כן?

לדעתי ברור למה הגברים שהזכרתי קודם התיישבו לנסות לכתוב על גבריות, וגם ברור לי למה הנסיונות שלהם נתקעו, נחלשו והתפוגגו: בגלל שזה נורא קשה לדבר בחלל ריק. היתרון של דיבור על נשיות הוא ש... יש הרבה דיבור על נשיות. יש הרבה מגזינים וקבוצות ותכניות טלוויזיה שמתעסקות ללא הרף בצורה ישירה, במבט למצלמה ובגוף שני יחיד באמירה "ככה את אמורה להיות אישה". מחוץ להקשר (המאוד בעייתי) של מכוני פיתוי למיניהם, אין לזה הקבלה גברית. 

הפתרון הוא, כמובן, לדבר. להתחיל את השיחה הזו. להתרגל לחשוב על זה כנושא. לכתוב על זה. במכתבים לעיתון. בטורי דעה. להתרגל להגיד "אני גבר, ואני כזה; זו הגבריות שלי; תאמצו אותה גם אתם". בהתחלה זה יהיה מוזר, אבל ככל שנעשה את זה יותר, כך הדיבור הזה יהיה רגיל יותר עבורנו, וככה יהיה טוב יותר.


1 - זו בדיחה על השורה הראשונה בספר. אני לא אחזור עליה כאן. תצטרכו ללכת לקרוא את הספר, הוא ממש מוצלח. []
2 - יש אנשים שטוענים שאתה צריך פין כדי להיות גבר, ופין הוא משהו שמשותף לכל הגברים, אבל לא נכנס לטענה הזו כאן, ולו רק בגלל שזה לא חשוב אם היא נכונה או לא נכונה, "יש לי פין" זו לא ממש תכונת אישיות או הרגל התנהגות, וזה מה שחשוב לי כאן. []
3 - הרבה טקסטים פמיניסטיים מתעלמים מכך שנשים מחברתות נשים וגברים, ומתעלמים מכך שגם אצל נשים יש הרגלים שליליים שצריך לשנות, ומתמקדים אך ורק בהרגלים שליליים אצל גברים, ורק בתפקיד של גברים בחברות גברים ונשים. אז לא אצלנו. []
4 - היום הבלוג כבר לא אונליין, אבל אפשר לראות חלק מהנושאים בהם עסק הבלוג במכונת הזמן של האינטרנט []
5 - דפדוף ב"בלייזר", למשל, מגזין שלכאורה פונה לגברים, יראה שהוא הפך למגזין על טהרת המותגים והצרכנות; יש בו כתבות על מכוניות, אלכוהול, מסעדות, וטיולים לחו"ל, וקשה לדעת מה מזה הוא תוכן ממומן ומה באמת מגיע מצד הכתבים. אין עיסוק בגבריות, ובטח שלא התמודדות עם האתגרים שאנחנו מדברים עליהם כאן. []

Grab This Widget

3 comments:

Standback אמר/ה...

מאוד אהבתי את הפוסט. אני חושב שיש לך אבחנות מאוד נכונות, ואני תומך נלהב בלדבר על מה כן, ולא רק על מה לא.

אבל באופן מעניין, אני לא מרגיש שאני יודע איפה להתחיל עם שיחה כזו. אין לי הרבה רעיון מה זה "גבריות," או מה שאני רוצה שזה יהיה. אני גבר, אבל אני לא מרגיש ש"גבריות" היא דבר שיש לי, או שממש רלוונטית אלי, או שהיא חלק מההגדרה העצמית שלי (מעבר ל"אז אני לא סובל מכל השיט החברתי שנשים סובלות ממנו").
כמו שורד הזכירה במקום אחר, אני יכול לדבר יפה-יפה על אנושיות, אבל אני לא מרגיש שיש לי שום דבר בכלל להגיד על גבריות (או נשיות).

אולי אני צריך לחשוב על זה בצורה קצת אחרת. לדוגמא, על תקופות ומקומות שבהם המקבילה ל"להיות גבר" היה "להיות ג'נטלמן." למצוא, לא "גבריות אידאלית," אלא תבנית לחיקוי שנראית לי נכונה ומוצלחת בשביל גברים. ועדיין, קשה לי לחשוב על דברים שאני "רוצה" לראות אצל גברים דווקא, או נשים דווקא. המממ.

Dawn EarthDaughter אמר/ה...

אם אני לא טועה יש פעם בשנה פסטיבל (ריטריט לגברים?) בשם שיווה (אני חושבת) שבו גברים נפגשים לדון ביחד על מה היא גבריות חדשה. יש גם לא מעט כתיבה על זה. ללא ספק יש צורך בעוד מזה. וגם, אני חושבת, בכך שגברים ונשים יחלמו ביחד את החברה החדשה. איך היא נראית. איך הגבריות החדשה עובדת עם הנשיות החדשה, איך עובדים ביחד ואיך זה משנה את החברה.

Itai Assaf Raizman-Greif אמר/ה...

נקודת התחלה לדיון על ארגז הכלים לגבריות החדשה:
http://hineblog.blogspot.co.il/2017/11/positive-strength.html

הוסף רשומת תגובה