יום שישי, 3 בנובמבר 2017

יום אחד הבת שלי

(הערה מקדימה: פוסט זה הוא חלק מסדרת שלושים ימים של פמיניזם, סדרה שתלווה אותנו לכל אורך חודש נובמבר. לחיצה על הקישור או על התגית "שלושים" תוביל לאוסף כל הפוסטים השייכים לסדרה)
שנה שעברה באפריל הפכתי לאבא. כמה חודשים לפני זה כבר ידעתי שהולכת להיוולד לי בת, אבל יש לדעת ואז יש לראות אותה ולהרגיש אותה ולהחזיק אותה ופתאום המאבק לעולם צודק יותר קיבל עבורי ממד דחוף הרבה יותר. פמיניזם הוא מאבק שהעולם יהיה צודק גם עבורי אבל ברמה רגשית הפך להיות לי חשוב יותר שהעולם יהיה צודק עבורה

לפני כמה שנים ראיתי את הסרטון הזה: 


כמו שכתבתי אתמול התחלתי לראות את עצמי בכל אבא שראיתי, ואחרי שנולדה לי בת במיוחד באבות לבנות, והאבא הזה מצא חן בעיניי מאוד. החריפות שלו, הרעיון להיות שם, מגונן על הבת שלך, הדרך שבה הוא בנה את דמותה של הבא שלו בעיניי. 

בצפייה חוזרת, יש חלק מטריד בסרטון הזה. החלק שבו האבא נתפס איכשהו כאיום על המחזר; שהאבא הוא זה שהמחזר צריך להתמודד איתו, צריך לרכוש את אמונו בעצם, ולא את אמונה של הבת. האבא כשומר הכניסה לעולמה הרומנטי והמיני של הבת שלו, האבא כבעלי הטובין שאז הוא מעביר אותם למחזר שהוכיח עצמו כראוי לכך. זה רעיון עתיק כמו סיפורי מיתולוגיה ואגדות עמים, ועדיין שריר וקיים ואיתן בסרטים וסדרות טלוויזיה ופרסומות:


אני מאוד לא אוהב את הפרסומת הזו. יש משהו פולשני, מציצני, אלים אפילו, בנוכחות של קווין הארט, בתור האבא המגונן המדי. המסר של הפרסומת הזו הוא כמעט שבתו של קווין הארט הולכת להישאר רווקה לנצח, או לפחות עד שתפגוש גבר שיהיה מפחיד ואלים כמו אבא שלה.

אני לא מכיר את זה מהחיים שלי; אף פעם לא הרגשתי שהאנשים שיצאתי איתם צריכים לעבור ועדת קבלה אצל אבא שלי או אימא שלי, ואני מאמין (או מקווה) שלא אחשוב שזה תפקידי כאשר הבת שלי תתחיל לצאת, ובמקום זה, בצפייה חוזרת, אני לוקח מהסרטון הזה משהו אחר, משהו שאהבתי מאוד ואני עדיין אוהב. 

כי כמו שלואיס סיקיי אומר, כהורים אנחנו מגדלים את האנשים המבוגרים שהילדים שלנו הולכים להיות. מה שאהבתי בסרטון הזה זו ההבנה, ההכרה בכך שכהורה, אתה יכול להזיק ולפצוע, ואתה יכול גם לחזק ולחסן. האבא בסרטון מסתכל על ההורות שלו לא רק כאחריות, אלא גם כמשהו שמשאיר נוכחות כמעט פיזית בחיים של הבת שלו, גם כאשר הוא לא שם, שנים אחרי שהיא לא ילדה, אולי שנים אחרי שהוא כבר לא נמצא שם. אבא לא כמשהו שמשאיר צלקות, אלא אבא כמערכת חיסון. 

לכן פמיניזם הוא בעיניי לא רק המאבק על מרחב בטוח מהטרות והתקפות מיניות, או מערכת משפט צודקת יותר, או יותר נשים בעמדות מפתח - אלא גם איך אני מתנהל מולה כאבא, כגבר, איך אני מתווך עבורה את המציאות כך שהיא תגדלה חזקה וחסונה. ילדה אש, שלעולם לא תפחד.

Grab This Widget

0 comments:

הוסף רשומת תגובה